גרושים ושונים

בואו נראה:

סיפורו של אביר - סרט מצויין, תפקיד גדול שלו.

10 דברים שאני שונאת אצלך - סרט חמוד, תפקיד טוב שלו.

הר ברוקבק - סרט גרוע, למרות תפקיד סביר שלו.

אני בטוח שיש עוד ושהרשימה צריכה להיות מעודכנת יותר, אבל זה מה שאני זוכר כרגע.

בחור ממש צעיר, בן 28, כל העולם בידיו, החיים לפניו, הכל נראה מצויין, ואז הוא מת.

כתוב באינטרנט שמצאו לידו המון כדורים, חלקם במרשם וחלקם לא, ואולי זו התאבדות.

ויש לו ילדה קטנה.

אה, הית' לדג'ר, למקרה שאתם לא עוקבים.

סיפור מצחיק לגביו:

חברה של ידידה שלי נסעה לאוסטרליה לכמה חודשים לפני כמה שנים, ושם פגשה אותו. פגשה, יותר נכון ראתה אותו ברחוב. ההבדל הוא שהיא ניגשה אליו ואמרה לו "תשמע, אני מישראל ואני מעריצה גדולה שלך. מחר אני חוזרת לישראל ולא תראה אותי בחיים. אני ממש רוצה לשכב איתך".

והוא הסתכל עליה ואמר "טוב".

אז הם הלכו אליו הביתה.

וכן.

וזהו.

סיפור מוזר, אבל נכון.

בן 28, ומוכר בכל העולם, והוא שחקן מוערך, ואבא.

ועדיין, המון כדורים, חלקם במרשם וחלקם לא.

אני אמור לרחם עליו, להצטער עליו?

אני בן 30, מתגרש, אב לשני ילדים, לא מרוויח מליוני דולרים לסרט.

אני לא הולך לקחת כדורים.

מצד שני - יש פתגם שאומר "לכל אחד יש הצרות שלו". יכול להיות שמה שנראה לי כדאגה של נדודי שינה יראה לאחר כעניין של מה בכך. מי יודע מול אילו בעיות הוא התמודד, וכנראה שלו הן נראו רציניות מאוד.

מי יודע.

בגמרא כתוב "חבל על דאבדין" - חבל על האבודים.

מי יודע מה הפסדנו.

מזכיר קצת את ג'יימס דין, לא?

עריכה:

קראתי מה שכתבתי עד עכשיו וזה נראה כמו בלוג מעריצים שדוף. ומי שקורא כאן יודע שזה לא אני. אולי זה העניין של הכדורים, חלקם במרשם וחלקם לא. אני חושב שזו הייתה גם הבחירה שלי.