גרושים ושונים

אז זהו, אני גרוש כבר 20 שעות.

האמת? לא משהו.

כנראה שזה עוד לא חילחל להכרה שלי באמת, אבל ברור לי שעוד בחכה לי רכבת הרים רגשית בעניין הזה. שנתיים ושלושה חודשים של קרבות נגמרו בטקס של רבע שעה. האמת, טקס הרבה יותר מעניין ומשעשע מהחתונה. אני לא אכנס לפרטים עכשיו, אולי עוד כמה שבועות, אחרי שהכל ירגע אצלי בראש.

בינתיים, יש חדשות גדולות: בעבודה שלי משנים קצת את נוהלי העבודה, מה שאומר שאני הולך להיות הרבה יותר עסוק, ויהיה לי הרבה פחות זמן לשבת ולהתקשקש בבלוגים. זה לא שאני נוטש, רק מודיע מראש שכנראה כמות העדכונים תרד. אבל זה טוב, כי זה אומר שלי יש יותר אחריות ויותר כוח להשפיע, ולדעתי יווצרו פחות בעיות בעבודה ברמה היומיומית כי אני אשגיח בעצמי על מה שקורה.

בעניין הזומבים נא לראות כאן. גאוני.

בעניין שלדים בארונות: לכולם יש כאלה, לא? פיסות מידע עסיסיות שאף אחד אחר, או רק קבוצה מצומצמת מאוד של אנשים יודעת עליכם? המחשבה עלתה לי אחרי שראיתי בחנות מגנט למקרר ועליו הכיתוב "אתה תמיד תהיה חבר שלי, אתה יודע יותר מדי".

חמוד מאוד, אבל גם עמוק מאוד. האם לכם יש חברים שנשארים חברים בגלל שמסוכן מדי לתת להם לעזוב, כי הם יודעים על השלדים בארון? זה תקף במיוחד בשבילי, כי עכשיו שאני גרוש אני אתחיל לחפש משהו אחר, וגרושתי יודעת עלי הרבה מאוד, ו"חוק הדתיים השלובים" אומר שכל יהודי דתי קשור/מכיר/חבר של/משפחה רחוקה של/ שכן של כל דתי אחר, כך שסביר בעיני שהיא תוכל למצוא דרך להגיד לבנות זוג עתידיות מה היא יודעת עלי...

וסך הכל, זה לא נגמר יפה, אז נראה לי שאם תהיה לה הזדמנות להכיר לאנשים את השלדים שלי, היא תעשה זאת בשמחה לאיד גלויה.

אבל למה לטבול באמבט התבוסתנות כבר עכשיו? יהיו לי מספיק הזדמנויות כשאתחיל לצאת עם נשים חדשות - אני מבטיח לספר לכם כאן על כל מקלחת.

סך הכל - שנת השלושים שלי מתחילה טוב.

ודרך אגב, יש לי כבר שני מנויים. תודה רבה לכם.

ודרך אגב שני:

הסטטיסטיקות זה הדבר הכי מצחיק שראיתי כבר הרבה זמן. מישהו הגיע לבלוג הזה כי הוא חיפש ביאהו! "תמונות של ריאנה", ועוד מישהו הגיע לכאן אחרי שחיפש "קדרת בשר". מעולה לגמרי.