גרושים ושונים

עם התה והלימון והספרים הישנים...

כמו שבטח שמתם לב, אני מעדכן הרבה פחות בזמן האחרון. זה פשוט שעכשיו, שאני לבד בבית, יש כל כך הרבה דברים לעשות כל הזמן, שאין לי ממש זמן לגשת למחשב. אפילו תוכניות שהייתי רואה קבוע ביו-טיוב, יוצא לי לראות מרוכז בימי שישי.

אבל הנה, קמתי היום מוקדם כדי לכתוב, כי יש כמה דברים שאנחנו צריכים לדבר עליהם:

1. זוכרים את אורה? הג'ינג'ית מהקורס שלי? היא מחייכת אלי כל הזמן ועדיין אין לי האומץ לגשת אליה. אני לא יודע מה אני הולך לעשות בקשר לזה. פשוט כל פעם שאני רק חושב על לדבר איתה עולה לי הדופק. זה דבילי. אני מרגיש כמו ילד בן שלוש.

2. אנשים לא אוהבים שינוי. כי אם אני עושה שינוי ומצליח, זה אומר שגם הם יכולים, ואת זה הם לא רוצים לדעת. מסתבר שיותר קל לשים לי רגל מאשר לעזור.

3. אם יש לכם הוט, אני ממליץ בחום על "הפרקליטים". סדרה פשוט מעולה, והדבר היחיד שאני מרשה לעצמי כרגע להתמכר אליו.

ועכשיו לקצת סיכומים:

איך היה יום העצמאות שלכם?

שלי התחיל נפלא, כי הלכנו לפארק הגדול בנתניה ועברי לידר נתן הופעה מדהימה, ונורא התחשק לי ולאחי להישאר גם להופעה של משינה, אבל נינט הופיעה קודם והוציאה לנו את החשק.

ביום העצמאות עצמו הלכנו לסבט וסבתא שלי לראות איתם את חידון התנ"ך (היה נחמד, ידעתי חלק יפה מהתשובות) ואח"כ נסענו לסבא וסבתא השניים שלי כדי לעשות שם על האש, אלא שהסתבר לנו שהם כבר היו בבוקר אצל חברים ועשו על האש שם, אז סבתא חיממה לנו מרק. זה לא שהמרק לא היה טעים - הוא היה מצויין - זה פשוט שהוא לא היה קבב על האש. אפילו לא נקניקיה.

איך אומרים? לא כל יום פורים.

אבל ספרו לי - איך היה יום העצמאות שלכם?

ועוד נקודה אחרונה למחשבה:

אם יגידו לכם שיש לכם אפשרות להיכנס לעסק של מאה אלף דולר בשנה, לא תיסעו עד נתניה בשביל לשמוע על זה?