הבת שלי בת 5, והיא התחילה לשים לב ואני מקדיש קצת יותר תשומת לב לבן שלי בן ה-8, ועכשיו היא התחילה להילחם על תשומת הלב שלי מולו. הוא אמנם ילד חכם, מבריק ממש, אבל לה יש אופי של מישהו שיסתדר בחיים - אתם יודעים, אחת שלא צריך לדאוג לה - והיא אוכלת אותו בלי מלח. היחסים ביניהם מזכירים לי תמיד את היחסים שהיו ביני ובין אחותי בגילאים האלה, והיא מיררה את חיי. אני צוחק כמובן, לא שנאתי אותה אז ולא היום, אבל אני מבין את התיסכול שזה גורם לו לפעמים כשהיא מסובבת אותו על האצבע הקטנה והוא לא מבין איך זה קרה בכלל.
אז עכשיו יש לו קטע חדש. כל פעם שמשהו מרגיז אותו הוא אומר "אם זה ככה אז אני ארביץ לאחותי". ואני מנסה להסביר לו שאין קשר בין הכעס שלו עלי או על חברים בבית הספר לבין להרביץ לה, אבל הוא אומר "אבל ככה אני ארגיש יותר טוב". אני בטוח שהוא יצטרך טיפול פסיכולוגי רציני מאוד כי הגירושין שלנו השפיעו עליו קשה מאוד.
אתמול הייתי אצלם, והיא חזרה הביתה מוקדם מהצפוי. אני ציפיתי לניצוצות מיידיים ולריב בינינו, וכבר הייתי מוכן להתקפל משם כשהיא אמרה שאני יכול להישאר איתם אם אני רוצה, והיא תלך למטבח ולא תפריע. הופתעתי מאוד אבל החלטתי לנסות אותה. נשארתי ושיחקתי עם הילדים שלי עוד שעה וגם קילחתי אותם והלבשתי פיג'מות, ורק אז היא יצאה מהמטבח ושאלה אם אני יכול לעשות לה טובה ולהחליף נורה שהיא לא מגיעה אליה. אז גם עזרתי לה להחליף נורה, וניהלנו שיחה כמעט כמו שני מבוגרים שיכולים לדבר בלי להיגרר לצרחות. זאת אומרת, עדיין היו הערות קטנות שנועדו להרגיז את את הצד השני כמו "ידיים זה הדבר היחיד הארוך שיש לך" וכאלה, אבל החלטתי לא להתייחס. זאת הייתה חוויה מעניינת, ואני מאוד מסוקרן לראות אם זה אומר שבאמת הגענו למקום חדש ביחסים בינינו.
ועכשיו לסרט:
לכו לראות את "איירון מן".
זה כל. פשוט לכו.
גם בעידן שבו אפשר למצוא הכל הבאינטרנט ולהוריד כל סרט ולראות מה שאתם רוצים, לכו לראות אותו בקולנוע. סרט ענק שדורש מסך ענק, ומתאים לכל אחד מעל גיל 14. יש בו צחוק, מתח, אקשן, ולמעט סצינת מיטה אחת בהתחלת הסרט, וגם היא קצרה וצנועה להפליא, אין גסויות בכלל. פשוט סרט מעולה. אחי קיבל אפטר מהצבא והלכנו לראות אותו ביחד. פשוט הנאה צרופה.
8+ בסולם טרוי.
ומילה אחרונה על העסק המתפתח שלי:
אני הולך להתחיל להתפשט בחודש הקרוב לאזורים חדשים בארץ, אז מי זמעוניין לשמוע יותר שישלח לי תגובה או מייל ואני אספר יותר.
תהנו מהחיים - יש לכם רק ניסיון אחד לחוות כל יום.