נפרדנו מזמן. היה עצוב. התקשרת ליום הולדת שלי, איחלת לי מזל טוב, בשביל מה?
לא רציתי לדבר איתך, אמרתי שנסתפק באסמסים, אבל ידידתי הטובה אמרה לי שכדאי לי לדבר איתך, לא כי אני רוצה שנחזור, לא כי היא רוצה שנחזור, אלא כי מעניין אותה למה יצרת איתי קשר.
שיחת סקס, בשביל זה התקשרת. ידעת טוב מאוד לגרור אותי לזה.
אפשר להבין אותך, עוד כשהייתי בן 15 ניחנתי "בכישרון" לעשות שיחות סקס. זה התחיל בתמימות ובצחוק עם מישהי שהייתי דלוק עליה, כאשר היא טענה שאני פשוט מצחיק אותה, והמשיך עם עוד בנות אחרות שפשוט חיכו לשיחות האלו. קלטתי שיש מצב שהן נוגעות בעצמן בזמן השיחות ושזה לא באמת בצחוק.
בשביל מה עשית לי את זה?! כל הפאקינג רגשות עלו לי חזרה. עכשיו אני מרגיש כאילו נפרדנו שוב.
ואיזו סגירות מעגל זו היתה. ישבתי שם, הבטתי במקום ההוא שנפגשנו. שרקדנו. שחיבקתי אותך ונהיה לי חם בלב. העיניים הירוקות שלך, שאח"כ ראיתי שהיו בעצם עדשות. ההתפלאות שלי שהיית בת 18. נראית פחות. השיער השחור החלק. השמלה הורודה. הגרביונים השחורים האטומים שעטפו רגליים רזות. החזקנו ידיים, ומעדת פה ושם במהמורות שהיו על הדרך. שיחזרתי את הדרך. סתם כאב לב.
זוגות נפרדים כל יום, זה לא אסון, אני יכול לבכות על מר גורלי או שאני יכול להסתכל על הזוגיות ובאמת לנסות להבין איפה היא נכשלה. היא צודקת, באמת היו דברים שהיו "מגיעים" לה יותר, אבל במצבי הנוכחי לא יכולתי לספק לה.
אמרת שמגיע לך יותר טוב. וכי למה ומדוע? איפה תמצאי מישהו יותר טוב ממני?! נכון, היו בעיות, אבל בחייך, תמיד התנהגתי אלייך כמו לנסיכה, אהבתי אותך יותר מהכל, תמכתי בך, הקשבתי לך, משכתי אותך קדימה, הייתי חבר טוב, הייתי שם בשבילך, נאמן, תמיד דאגתי לך במיטה לפני שדאגתי לעצמי. בתור אדם, אני בדרך לקריירה מבטיחה, ואחד האנשים היותר חריפים שאיי פעם תכירי.
אני אוהב אותך ויכול להיות שהייתי נלחם עלייך יותר, אם לא הייתי חושב שלי מגיע יותר טוב ממך.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
