פצצטוש (שם בדוי, עם קונוטציה בעלת משמעות כפולה) היא בחורה שאני "רודף" אחריה כבר שבועיים.
שיער שטני לא מעוצב אבל טבעי ויפה, עיניים כחולות גדולות ובולטות, ללא איפור בכלל, חיוך קטן ומרוח על הפנים שעליו באמת אפשר להגיד שהוא מאיר את החדר. מאחורי ג'ינס רחב ולא מחמיא אני מאמין שמסתתדר תחת לא קטן, ומאחורי החולצה הזרוקה והלא ברורה מסתתרת בטן שטוחה לא מחוטבת וחזה קטן - כנראה A75. זה בסדר, אני לא בחור של ציצי.
נשמעת אפורה אה? היא יפה, אבל עם הופעה כזאת לא סביר שהייתי מתחיל איתה בבר. מה שקנה אותי באמת זה החיוך וההתלהבות שלה מהדברים שהיא עושה, לא בצורה שחצנית אלא בצורת מחשבה חיובית.
אני מ-ת על זה!
זו הבחורה הראשונה שאני מתחיל איתה מאז שאני והאקסית נפרדנו. חודשיים מאז ועכשיו אני חוזר שוב למשחק.
להיות 3 שנים מחוץ למשחק זו מכה אנושה ליכולות הדייטינג, והצגתי יכולות חלודות מול ידידות שלי שניסו להכניס אותי לעניינים. שימנתי אותם? לא. צבעתי מחדש בתקווה שלא יראו.
סוף סוף הזדמנות התגלתה בפניי והם עזבו אותנו לבד.
דקה אחת לבד איתה, זה כל מה שהייתי צריך!
ללא כל התראה מוקדמת, וללא דיבור בנוסף לזה שהיה בחדר ממש לפני רגע:
-הנה, קחי.
*מושיט לה את הפלאפון*
"מה זה?"
-תרשמי לי את המספר שלך.
"אתה ממש אסרטיבי" *מחייכת ורוצה לרשום*
*אני עוזר לה לרשום*
-אדבר איתך מחר, נצא לאנשהו.
*המשך נוסף לא מעניין*
להתראות, חיבוק ונשיקה. הלחי שלה ממש רכה.
היא נתנה לי את הטלפון? האמת, לא מתרגש, אבל היא קראה לי אסרטיבי ומזה אני כן מתרגש! אני עם בחורות שאני לא מכיר, הכי לא אסרטיבי שיש! אני שמח שהפעם הצליח לי. היא כבדרך אגב הצליחה להגשים "משאלה" שלי. זה מסוג הדברים שנותנים לי אדרנלין.
אני רק מקווה שהיא זיון טוב.
את כל זה רשמתי אתמול והרבה השתנה מאז.
התקשרתי אליה והיא לא ענתה.
רשמנו את הדייט הזה כטיוטה.
היא חזרה אליי אחרי כמה שעות בשביל להגיד לי שהיא התחרטה ושהיא לא מעוניינת שנצא.
כבר אמרתי שאני חלוד?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
