ברוכים הבאים לפוסט ההזוי שלי!
כן כן, כבר מזמן לא היה אחד. בהשארתו של גינגי חברי הטוב, החלטתי שצריך לגמול לתקופה מסויימת את הבלוג מפוסטים של "היום הלכתי לסופר וקניתי במבה, אתמול היה רע, מחר יהיה דרוס", ולחזור קצת למקורות, לשריטה העמוקה שנמצאת אי שם בראש המעוות שלי.
קיצר, היום הייתי עם איילת ונירצור ושני במשרד של אויב העם אהרון גורל, אחראי המחוייבות אישית ששבוע שעבר רמז באלגנטיות תקיפה שנוער לנוער הוא אירגון כושל ביותר, ודיסקסנו לנו על הגיוסים. בכל מקרה, זה לא הפואנטה. מה שחשוב הוא שיצאנו מהמשרד איילת ואני והתחלנו ללכת הבייתה, וראינו את גינגי קונה שווארמה! אני, נצלנית שכמוני, החלטתי לקחת על זה טרמפ ולהעמיס קצת מלפפונים חמוצים בצד, ואיילת נשארה גם היא. קיצר, בעוד גינגי טורף את הלאפה האימתנית ושופעת החומוס שלו, איילת ואני נגעלנו למדי, וזה הביא אותי לפיתוח תיאוריה חדשה שעונה על השאלה עתיקת היומין- מאיפה נוצר החומוס!
ואז הבזיק במוחי רעיון! כך נוצר החומוס:
מסתבר שכל לילה... בשעות מאוחרות מאוד של הלילה, ישנה חבורת מנקי רחוב שמחה שעוברת עם מטאטים בכל רחובות הרצליה ומנקה את כל הזבל של העיר <בערך כמו העוזר המפחיד של אב הבית העוד יותר מפחיד שאוסף פחיות מהזבל של הבצפר>. הם לוקחים את הזבל, ולוקחים את הזבל שליד המסננת של הביוב <שזה הזבל שאפילו הביוב לא מוכן להכניס אליו>, מערבבים הכל ומכינים מזה חומוס! הה כמה גאוני!
ולמי שתהה לעצמו איך מכינים טחינה, זה אותו דבר רק עם מנקות רחוב, כי טחינה זה הנקבה של החומוס <נו כמו שיש אריה ולביאה וזה...>.
ועכשיו להגיג- אל תאמרו ינשוף, אמרו שופיין! אל תשאלו למה... עליתי על זה בגיל 7 בערך... ונזכרתי בזה היום...
ולנושא האחרון בכותרת- כבר בערך שבוע אני מתחבטת בשאלה קיומית קשה ביותר. יש ג'ינגל כזה שזה.... "החיים... משו... קחו... משו..." ואני לא יודעת מה המילים האלה!!!!! אהההה!!! מוות לעולם!!!! אם מישו יודע מה הם- בבקשהההה תגידו לי בהקדם האפשרי לפני שאני...אאהההה... לא יודעת מה אני יעשה אבל זה יהיה קטלני!
יום מלא טושים זוהרים לכולם =)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
