טיפשות זו לא מילה, זאת דרך חיים!

מה שאומר שלפני יומיים היה לי יומולדת! <אני ללא ספק גאון מתמטי>

יוווווו היה כל כך שווהההה!!!! אני לא מאמינה שעבר... :(

ולהלן פירוט חגיגות יום הולדתי:

יום חמישי- היה יום די רגיל <פרט לצווחות היסטריות "עוד יומיים יומולדת!!!!!" כל 3 שניות>. בערב שלומי לקח אותי לפארק רעננה, אחר כך לאכול גלידה <בעצם אכלנו פרוזן יוגורט וקרפ> ואחר כך לסרט בסינמה סיטי.

בפארק רעננה היה ממש ממש שווה, חוץ מצלילי הפולקה/ מוזיקת זקנים כלשהי העזים שבקעו מאולם האירועים שבמסעדה ליד. טוב נו גם כשהלכנו לים בט"ו באב היו לידינו אנשים ששרו מזרחית עם דרבוקה. תענוג לאוזניים. תמיד נחמד להוסיף לדייט איזה מוזיקה אקזוטית. :(

**טיפ: לא מומלץ להתנשק עם מישו ובאמצע הנשיקה להיקרע מצחוק ולהגיד "גזר!!!". זה עלול להתפרש שלא כראוי.**

הנסיעה לסרט הייתה ממש שווה... מי אמר שאוטובוס זה לא רומנטי? <מממ אני... שיט... > והסרט היה נוראי. כאילו מאוד אומנותי והכל אבל מדכא רצח. העלילה בקצרה: כולם שוכבים עם כולם, כולם בוגדים בכולם, כולם מעשנים ומפסיקים ומעשנים ומפסיקים, אבל זה מאוד ארטיסטי כי בסוף לזאת שחשבנו שקוראים אליס קוראים בעצם ג'יין. כה ארטיסטי. אבל סינמה סיטי זה שולט =)

תודה שלומי :)

יום שישי- בבוקר התחלתי לקרוא את צופן דה וינצ'י. הספר היחיד בעולם שאשכרה עניין אותי. הישג מרשים. אחרי זה עשיתי פן יומולדת ואחרי זה הלכתי עם דנדי והדס לקניון לאינגליש קייק. אחרי זה היו עוד כמה הרבה חזרות. בערב באו אליי אנשים והיה שולט ביותר. קיבלתי את המתנות הכי שוות בעולם <פירוט בהמשך...>.

יום שבת- היום יום הולדת שלי!!! יאאא :) טוב הוא לא היה שולט כמו יום שישי, אבל הוא היה חביב. היה בערב ערב מגמה סגור, והשיר שלי יצא די חמוד. למרות שהוא צריך עוד המוווון עבודה. ויש רק שבוע. בעעעע... נקווה שיהיה טוב.

יום ראשון- כבר לא חגיגות יום ההולדת שלי. שונאת את היום אחרי היומולדת. זה היום הכי מבאס שיש. הייתה ישיבת הנהגה. היה מאוד מבדר, אבל רק לי כי הייתי במצב כפית רצחני. בעקבות תוכנית הילדים המהוללת של גינגי "באמבטיה עם גינגי", שאני כאמור העוזרת החיננית שלו שמביאה לו סבונים ואני עונה לשם "נתידו", שזה כמו דודידו מדפנה ודודידו אבל בלי חיה לא מוגדרת עם בעיות זהות מינית, החלטתי להקים תוכנית בת <וכמובן שהכרחתי את ילי הכוסית ולב המסוקס להצטרף> שבה יהיו נתי-דו, ילי-בו, ולב-מווווו <"מו" בקול עצבני ומבט רצח בעיניים>. וזוהי הייתה פסקה מאוד לא חשובה. כל מי שרגיש לטמטום כרוני מוזמן להתעלם בחינניות :)

כמו שציינתי, קיבלתי מתנות/ ברכות שוות ביותר. והנה הפירוט:

ברכה מושקעת, מקסימה ונפלאה שהייתה מאוד מחוברת לתקופת הילדות של ילי,  כרית ורודה של שפתיים שעוררה אסוציאציות מיניות שונות במוחם הקודח של אנשים כאלו ואחרים, הדיסק abbey road, עוד דיסק, ברכה עם תמונות טראומתיות שלי מבצפר מליאת, צעיף מושלם ומדהים שדנדי סרגה לי במו עצמה, שיר שעוד לא מוכן אבל נשמע ממש ממש חמוד מתום וחסידה, קייס לדיסקים עם דיסקים ממש ממש שווים ושעון קיר <תחליף לשעון הכושל שעל הקיר שלי ושמראה על שעה 17:55 כבר כשנה וחצי> מרעות ולב, 5 קילו גלידת פסיפלורה <אני לא מגזימה. זה מיכל גלידה.>, 2 קרם גוף פסיפלורה שמריחים מממממש ממש טוב <הם גרמו לי לסהניף את הרגליים שלי במשך שעות אחרי שמרחתי אותם>, תום אייר את מר פסיפלורה, עדי הביאה לי חיפושית מסאז', דניה הכינה לי תיבה ממממש ממש יפה, דנדי הכינה לי ערכת הישרדות בכיתה מבדרת ושימושית להפליא, חג'י ורשף הביאו לי דברים עם תרנגולות, אבא ואמא הביאו לי 16 מתנות קטנות וממש שוות <לא חשבתי שהם אשכרה מקשיבים לי כשאמרתי להם מה אני רוצה ליומולדת... :)> וכמובן, אספו בשבילי 900 ש"ח לשופינג סוער <או שניים או שלושה...>. אני מאושרת :)

אה כן וסליחה עם שכחתי מתנה של מישו, ממש ממש אהבתי את כל המתנות... ובכלל תודה למי שבא :)

**ועוד טיפ: תום, נופר, איילת ומשאבה בחדר סגור לא הולכים טוב ביחד. **