טיפשות זו לא מילה, זאת דרך חיים!

חברים יקרים, חופשת הפסח רשמית החלה.

למען האמת, היא התחילה כבר ביום ראשון, אבל אני חגגתי את היום הראשון נטול בית הספר שלי בלקום ב-6 בבוקר, לתוכנית הבוקר של אלכס אנסקי החינני פלוס שאומר: "בוקר נפלא היום, היום הראשון של חופשת הפסח. הציפורים מצייצות, הפרפרים פורחים, בלה בלה בלה בלה בלה, ובני הנוער ישארו כתמיד לישון עד מאוחר..." איזה מאוחר??? 6 זה מאוחר??? בזמן ששאר האנשים השפויים בעולם בילו את היומיים הראשונים של החופש בהרבה כלום, אני התעוררתי יומיים ברצף ב-6. נו משצ"ית מה לעשות :)

ושלא תבינו אותי לא נכון, זה היה שווה כל דקת שינה שהפסדתי- רק בשביל המבט המזועזע של חניכיי היקרים שהעירו אותם באכזריות המשצ"ים הבוגרים בעזרתם הנדיבה של מבחר הסירים, המחבתות והכפות במחסן הייתה שווה הכל. לא שראיתי את ההבעה אבל יכולתי בהחלט לתאר לעצמי.

נקודות השיא בטיול:

- העובדה שבמקום 20 חניכים יצאו 9, ו-5 מהם ביטלו בבוקר של הטיול.

- העובדה שהחניכים שהיו אמורים להעביר הדרכות לא הגיעו, החניכים שהיו אמורים להעביר הדרכות והגיעו שכחו אותם באוטו, והעובדה שהחניך האחד שהגיע והכין הדרכה שהייתה משחק- לא היה זמן לתת לו להעביר את זה.

- שכחו להזמין לנו כלים לבישולים למיניהם והיינו צריכים לגרד כלים מאנשים רנדומליים, אההה וגם הרבה קמח.

- 2 חניכים הלכו מלחמת אוכל. זה התדרדר למצב של זריקת חומוס. חניכה אחת הלכה איתנו לטקס בערב והייתה מרוחה בחומוס, וכמובן שהיה לי התענוג ללוות אותה ואת ניחוח החומוס שבקע ממנה. איכסה חומוס :)

- אחרי הטקס היינו צריכים לנווט את עצמינו בחזרה למחנה. חוש הכיוון הפנומלי שלי הכשיל אותי בפעם המאה מיליון, וכצפוי הובלתי אותנו בדרך הלא נכונה, עד שחניך תיקן אותי ואמר שהלכנו בדרך הנכונה. ועל זה חכמים ממני אמרו: "המדריך אינו טועה בדרך- הוא מחפש דרכי קיצור מגוונות".

- הצ'ופרים המוווושלמים של דנאל לצוות חולד.

- שק השינה החדש והסקסי שלי, שאשכרה מחמם!

- האוהל איגלו של יערה שיש לו כיסים בצד, כה טכנולוגי!

- חניך אחד החליט לקרוא לי יוסף, ואז שרגא.  

- החניכים עשו מורל לגמרי לבד!!! והוא היה מקורי!!! ומוכשר!!! ואפילו מעט רועש!!! חונכו היטב :)

- ראיתי אנשים משעשעים מהקורס שלי ומהקורס של דנאל <טוב נו רק מתן אבל שטויות> והיה נחמד לקבל שטיפת נוסטלגיה.

- בעת שכולם היו בבריכה דנאל ואני הלכנו לבית של דודים שלי שנמצא כמה רחובות מהבריכה. לעומת כל השאר, לנו היה אוכל נורמלי, זמין ומהיר, ושירותים חסרי תור של 500 כוסיות בביקיני. יופי יופי.

- המצאתי שיר הלל לירוחם: י-רו-ח-ם ז-ה מ-ק-ו-ם נ-פ-ל-א... ירוחם זה מקום נפלא! לה לה לה! דנאל, סליחה שהיית צריכה להיות עדה לזה :)

- בתור יודניקית שווה ומאגניבה יצא לי להמליץ לטטניקיות חביבות וחסרות ניסיון על מסלולים וטיפים קטנים שיעזרו להם לשרוד את התיכון. וכמובן ניסיונות אנושים לשדל אותם להיכנס למוזיקה. זה עבד על אחת מתוך שלוש. לא רע :)

- היה לנו נהג ששם מוזיקה די חביבה, לעומת הטיול הקודם <ע"ע- ים של כוסיות ים של בחורים וופ וופ>.

- כמה טוב לפתוח את הבוקר עם דיסק של אינפקציה וקצת מוניקה סקס ברמקולים של המחנה. כמובן שהוא לא החזיק יותר מדי זמן כי כעבור מספר דקות הגיעו בת-ים'ניקים זועמים שהחליפו באכזריות את למזרחית כבדה דיכאון יוונית ודומיהם.

- קיצר, במילותיה של דנאל, היה.. אה.. יופי, יופי. כן יופי. :)

אנקדוטה משעשעת:

אתמול היה גם יום הדיכאון הבינלאומי.

שזה בעצם היום למניעת דיכאון, אבל יש לו שם מבדר. אגב, מסתבר שביילורוסיה היא המדינה בעלת האנשים הכי מדוכאים, והמדינה בעלת האנשים הכי לא מדוכאים היא <טם טם טם> כווית. נו יופי, אפילו לא מדינה. סתם באר נפט מתמשכת במזרח התיכון. איך הם יהיו מדוכאים?

ועוד אחת:

השיפוצניק שיעשה לנו את המטבח בבית דומה באופן מפתיע לדודו זר. הממ... אני תוהה לעצמי...

אחת אחרונה:

פידל קסטרו רוסי!!! יש לי הוכחות- יש לו שפם והוא קומוניסטי! והוא גם נראה רוסי! עשיתי זאת שוב- עליתי על אחת הקונספירציות הגדולה בתבל. צל"ש לעצמי.

תודות מיוחדות:

- גלעדי, תודה שסבלת אותי 5 (!!!) שעות בביתך הקט, ובעיקר העשרת את ההשכלה המוזיקלית שלי לעין ערוך.

- דנדי, כי סבלת אותי יומיים, ובכלל כי את כוסית על שווה ושולטת שעושה "דיגי!".

- השכנים ממול, שהשארתם לי דירה ריקה עם מפתח ל10 ימים שאני יכולה להשתמש בה לכל צרכי החברתיים באשר הם.

יום טוב שיהיה לכם,

נתליה.