למי שמכיר, זוהי שורה משיר של דני סנדרסון או משהו בסגנון... משום מה אני בקטע של אולדיס... :)
אגב, למי זוכר את משבר הכותרות המפורסם שלי, ע"ע פוסטים קודמים קודמים, רציתי לציין שמצאתי לו פיתרון, שיאותל החל מעכשיו- הכותרת תהיה שורה או חלק משיר שאני חושבת עליו באותו רגע בו אני כותבת את הפוסט. זהו. רק לציין.
החופש התחיל. מאוד אפילו. זאת הייתה נפילה די קשה, להתעורר ביום שאחרי סיום קורס משצ"ים ליום חסר כל פואנטה, בלי 100 ומשו חניכים מצווחים, כשהשמש עוד לא זורחת ואוטוטו מסדר. קמתי לי בבוקר, ולא היה לי שום דבר דחוף לעשות. פשוט ככה. כמה מוזר. אז זהו, שקעתי לי בים של כלום, אפס עשייה, השתרכות ממוקדת מול מסך הטלויזיה וזפזופ חסר מעצורים. בעעע. זה עושה לי רע. אני לא מסוגלת לשבת בבית ולא לעשות כלום. זה מין קטע כזה אצלי. אלוהים יודע למה. מה גם, שיש לי בעיות שינה חמורות. מסתבר שאחרי שבמשך שבועיים אתה ישן 4 שעות ללילה, קשה להתרגל אחרת. אז אני ישנה מוזר.
כבר עבר בערך שבוע מאז שנגמר הקורס, ואני מתחילה להתרגל, אני חושבת. בכל מקרה, מצאתי לי מטרה חדשה לחיים- למצוא עבודה. אני ממש ממש אבל ממש צריכה עבודה. כסף זה יופי. אתמול שוטטתי בקניון ארנה קצת בניסיון למצוא משהו, אבל זה היה כושל במיוחד. כרגע האופציה היחידה שנשארה לי זה מקדונלדס. כולי תקווה להתקבל, אני עד כדי כך נואשת J
אהה כן,
התקבלתי לאירגון ליד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
יאאאאאאאא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
למי שלא זוכר, ליד זה ארגון ממש ממש ממש שווה שהתמיינתי אליו לפני בערך 4 חודשים וממש ממש ממש רציתי להתקבל אליו. זה הישג די רציני שהתקבלתי כי הם בוחרים 150 מתוך 2,000 מועמדים או משהו בסגנון.
בעת שתיית התה של הבוקר והעברת דפים במוסף "הארץ", הרגל מוזר שיש לי, מצאתי עמוד ממש מצחיק. מסתבר שדגלאס אדמס ועוד איזה אחד הוציאו לפני כמה שנים מילון של מילים חדשות שמתארות כל מיני חוויות, תחושות או מצבים שכולם מכירים אבל אין להם שם מוגדר. אותי זה הצחיק. להלן כמה דוגמאות:
אמפוס (ש"ע)= הסימן הכחול העצום שאינך זוכר מאיפה חטפת אותו.
האמרשאם (ש"ע)= העיטוש שעומד לבוא אבל תמיד מתמהמה (קרוי על שם תחנת הרכבת התחתית בלונדון, שבה המסילה תמיד משקשקת אבל הרכבת אף פעם אינה מגיעה).
לוטון (ש"ע)= השטיח דמוי הפרסה, החובק את אסלת השירותים.
סטיב (פ')= דקירה לא רצויה בצלעותיך מצד מישהו שבקושי מכיר אותך.
האבי (ש"ע)= זיקפה חלקית- גדולה מספיק כדי להביך בפומבי בתור תפיחה במכנסיים, אך לא מספיק גדולה כדי לשמש לתכלית כלשהי.
דורון רוזנבלום, כתב הארץ, הוסיף בהשראת הספר הזה כמה דוגמאות משלו:
אולמרט= מינימרקט הפתוח 24 שעות ביממה אבל סגור לשיפוצים בדיוק כשנזקקים לו.
הינתקות= בעת טבילה בחופי הארץ, הרתיעה המלווה בסקרנות אינטלקטואלית, כשמשהו נוגע פתאום ברגלך ואתה תוהה אם זה דג אקזוטי, סירונית, חוט ברזל חלוד, מדוזה, שקית ניילון, תחתונים של שוהה בלתי חוקי, או שוב תקלה במפעל השופכין של גוש דן.
צילה= הצלצול הבוקע מהסלולרי ומבשר על sms מיוחל, אבל מתברר כהודעה מטעם סלקום על מבצע רינגטונים משירי שרית חדד.
ורהפטיג= גיהוק לא רצוני, הנפלט מפיו של מומחה בזמן מתן עצות ברדיו.
אלו הם המושגים היותר אהובים עליי בכתבה. מי שרוצה להעמיק, מוזמן לקרוא את הכתבה בעצמו, או לחפש את הספר של דגלאס אדמס וחברו באנגלית: "The dipper meaning of liff".