עניינימים

 על אחד הכסאות הבודדים באמצע כתוב שהוא שמור לעיוור עם כלב נחייה, למרות שכולם יודעיפ שעוורים תמיד יושבים מקדימה.

 באוטובוסים של דן יש גם את ההמצאה הגאונית של מושב וחצי. במקור זה כנראה נועד לאמא וילד, אבל ראיתי לא פעם ולא פעמיים אנשים שלא מבינים את זה ויושבים בחצי מושב הפנוי בצפיפות מאוד גדולה, למורת רוחו של מי שישב שם קודם.

 והשיא הוא התכנון הפנימי של קו 68. לא ברור מי הגאון שתכנן את האוטובוס הזה, אבל הוא מצליח להיות מלא כבר כשיש בו 10 אנשים וכמות המושבים שבו נגד כיוון הנסיעה הוא עצום.

 חוץ מזה מעצבנים אותי גם פעמוני דלת שמצלצלים חלש או מוארים חלש.