לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

עניינימים


לראות את התמונה הקטנה
Avatarכינוי: 

בת: 54

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2009    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

9/2009

לאבל הלאומי חוקים משלו


מותו של אסף רמון הוא אחת הפעמים היחידות בהן הכותרות שאומרות שמדובר בטרגדיה לא מגזימות (* ראו הערה למטה על כותרת שעצבנה אותי היום), והאבל וההלם מוצדקים, פשוט כי זה באמת מה שכולם מרגישים. אבל מהבוקר אני לא יכולה שלא לחשוב דווקא על משפחת לוינהר.

 

שי לוינהר היה ישראלי שעבד במרכז הסחר העולמי בניו יורק, ונהרג ב-11 בספטמבר 2001. ביום ראשון שעבר, כשהוריו נסעו לאזכרה בניו יורק, התמוטט אחיו רז ומת מדום לב. גם כאן מדובר בטרגדיה משפחתית קשה, אך למרות שהמקרה פורסם באמצעי התקשורת, אף אחד לא דיבר על זה. נכון שבני משפחת לוינהר לא מתו בשליחות מדינת ישראל, אבל למישהו יש ספק כי במדד הטרגיות שתי המשפחות נמצאות באותו מצב?

 

ואין כאן פואנטה.

 


(*) הידיעה היום ב"ידיעות" על מות האם לעשרה משפעת החזירים דיברה על "טרגדיה מחרידה". בשביל מה היה טוב להוסיף את ה"מחרידה" הזאת? מה יהיה כשיקרה מקרה יותר חמור? איך יגדירו אותו אז?
נכתב על ידי , 14/9/2009 15:21  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מ ב-5/10/2009 09:24



280,333
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , אקטואליה ופוליטיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmichaly אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על michaly ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)