בימים אלה, בהם אני נעה בין דכדוך [מי ששואל אותי על זה יצטער על כך.] לריקודי סמבה סוערים הנובעים מפיור-ג'וי בליבי, קצת קשה לי להעלות על הכתב [עם ריח עתיק וקצת קפה מרוח] את מעלליי או כל שאר השטויות שאני נוהגת לספר לכם פה.

אז בגלל שאני כלכך טובת לב ומתחשבת בכם, יצורים משועממים המשתוקקים לחומר לקריאה [או אולי- בגלל שאין לי יותר מידיי חיים ואני זונת צומי], אכתוב לכם בנקודות [ממש כמו שצ'יקילינדה אוהבת] על הא, דא, וחברים.

- בייביסיטר שלישי על המפלץ!

כל ביקור בבית משפחת ח' [כך הם ייקראו מעכשיו], הוא ביקור מעניין ומעשיר- גם שכלית וגם חומרית [למה מה קרה אני אשמור על היצור הזה בלי תמורה??].

*רקע*

בפעם הראשונה הייתי עם מיכל, אשר בה גילינו שמונפול יכול להיות משחק מייגע ומייאש, ש"מקושקשת ועגבניות שרי" זה האידיאל לארוחת לילה לזאטוטים, שלדפוק איברים בקיר זו שיטה חדשנית לנסות להירדם, ושאם זה לא עובד- מנגנים בפסנתר!

בפעם השנייה הייתי לבדי, אשר בה גיליתי אלף ואחת דרכים שמעולם לא ידעתי עליהן להתחמק ממשחקי מחשב [אני חושבת שאני אוציא ספר כזה, זה אחלה שוס], שדי-וי-די זה מכשיר מסוכן לבריאות, ושכריות זה -ה-מאכל לבייביסיטרים.

והפעם, גם כן יצאתי עם חוויות מרתקות!

הגעתי לפני הזאטוט לביתו, וקיבלתי את פניו אחרי חוג כדורגל, משמע- צוציק קטן ומיוזע, והיפראקטיבי להפליא.

ישר הגיע הבייתה, אמר שלום [איזה חינוך.. אחח אחח], התקשר לחבר שלו לשיחה מלב אל לב [למה לא באת היום? -בני דודים שלי אצלי. -טוב אני אביא לך את המשחק מחר. -טוב.], הציג בפניי את קולקציית הדברים-שבניתי-מלגו-ואני-חושב-שעתידי-להיות-בוב-הבנאי-אבל-בעצם-זה-עקום, עלה במדרגות, ירד במדרגות. ואחרי כל הבלאגן הזה, התיישב לידי [אני תלמידה חרוצה ונבונה, עשיתי ש"ב באנגלית] ושאל-

"תגידי, את חברה של *השם-של-אח-שלו*?"

-"אממ.. לא"

"לאלא התבלבלתי.. חברה של *השם-של-אחותו*?"

-"אממ.. לא אני בקושי מכירה אותה"

"אז.. אממ.. מה את עושה פה?"

[*עצירה לצורך הישפכות מצחוק*]

[*אוקיי.. ממשיכה*]

-"אממ.. אני הבייביסיטר שלך.."

"אהההההה נכווווווווווון ^^".

ילד, מה לקחת?!?!

כן.

לאחר מכן ראיתי קצת דברים משעממים בטלוויזיה [סיינפלד] בזמן שהוא, למד לקח, ושיחק במחשב לבדו!

שוטטתי בבית עקב מקרה חירום רציני.

וסיימתי את מלאכתי בבית זה!

תודה על הכסף, לילה טוב, נתראה בשמחות!

- יריד הטישירטס [AKA- T-MARKET].

בנחישות רבה התרעתי את שי וציוויתי "שי, הולכים מחר ליריד הטישירטס" [זה היה ביום שישי]. כמו אישה טובה הסכימה השי, ויום למחרת, 12 בצהריים, יצאנו שי, אימי ואנוכי לעבר אזור-לא-ידוע בתלאביב שם התקיים ה.. דבר.

באושר רב צעדנו לכיוון היריד, כשלפתע גילינו דבר נוראי- היריד הוא באיזור פתוח!! אהעאהאהעאהעא לאאאא!!!11

אם רק הייתם יודעים כמה חם היה [חוחו פלאשבאק למשחק מכור], הייתם מבינים למה אני סוערת כמו בהמת משא אפריקאית.

נמסות בייסורים, שוטטנו לנו בין אלפי הדוכנים שהכילו כלכך הרבה טישירטס, שיאמר לזכותם, רובן היו מאגניבות בטירוף משו לפנים! אבל עקב עקב הנסיבות, נדחפנו בין האנשים [והסלבס] רק ב2/3 מכלל היריד, כי- דיי, כמה אפשר?

אחרי התלהבות מבערך חצי מהדברים שם, יצאנו עם שלל מצומצם אך איכותי- טישירט [דהה] ופריט!

במקרה שלי- טישירט וצמיד!

[תתחדשי רוני! תודה.]

- ת"א זה הכי, אחי.

שלשום, יום ראשון, יום הספונטניות הראשון [ובתקווה הלא אחרון] הרשמי של השנה!

מזה כבר.. שנה, מתכננות מיכל ואני נסיעה בספונטניות מטורפת לת"א ישר אחרי ביצפר!

למה זאת? כיוון שתחנת האוטובוס בה עובר האוטובוס לת"א, היא בדרך חזרה הבייתה, ותמיד תהינו מה יקרה אם נעבור לידה ובדיוק יחלוף על פנינו אוטובוס 48 נחשק. ההסכם היה- עולים עליו. הביצוע היה- נשארים בהרצליה.

אך זאת לא קרה שלשום! לאלא!

יצאנו משערי ביצפר.. העלנו זכרונות מההסכם של שנה שעברה.. ופתאום- "מיכל, בואי ניסע עכשיו לתלאביב". -"יאללה בואי".

שתינו, מופתעות אחת מהשנייה, קיפצנו בעליזות [טוב הגזמתי] לכיוון התחנה, הימרנו תוך כמה סיבובים של הרמזור יגיע האוטובוס [אני ניצחתי, חעחעחעחע!], ונסענו לנו לסנטר האהוב.

כמובן שישר התנפלנו על ארומה, 2 תלמידות עייפות ומורעבות, ולאחר מכן שוטטנו בהנאה בין החנויות, קצת רכשנו [שטויות אבל], והכי חשוב- נהנינו משו חבלעלהזמן מ-מזה מזמן!!1

ב6 ומשו אימי היקרה באה לאסוף אותנו, וחזרנו היישר לביתי הקט, להתחיל באופן רישמי את מרתון פרקי העונה הראשונה של ורוניקה מארס, ו.. בלית ברירה לעשות גם ש"ב.

- יום השכונה הבינ"ל!

אתמול, היה זה יום מיוחד! יום של חג! יום של שמחה מלווה בריקודי עם מוכרים ושירים חרושים!

הכל התחיל שלשום, בקטנה- "מחר אין מתמטיקה".

הוריי! משתחררים אחרי שעה 6 במקום אחרי שעה 8!

והמשיך כאשר הלכנו ללוח המודעת והשינויים.. "מחר אין כלכלה".

הוריי!2 שעות 4-5 יהיו חלון!

ואתמול על הבוקר, זה נמשך לשמחה מטורפת- "אין היום ספרות!"

פאקינג-הוריי!!!!#$^ שעה 2 חלון, ומשתחררים אחרי פאקינג שעה 3!!!11

ועל כך אמרו חכמים- שיא-אללה.

אז בספונטניות חושנית אופיינית [מסתבר], מיכל ואני תכננו תוכנית פעולה משובחת! שהתחילה בקניית גלידה בסופר [שבסוף, מיכל לא הספיקה לאכול XD], המשיכה בהמשך מרתון פרקי ורוניקה מארס, לאחר מכן הזמנת אוכל מסיים-סיים [שלמו לי יא חארות תראו איזה פרסום אני עושה לכם], שבהמשכו הומשך [XD] מרתון הפרקים, והסתיים בפרידה מצערת [להמשך היום..].

פאןפאןפאן.

וזהו.

היום העבירו לנו איזה קורס ברובוטיקה, ע"י איש-שמריח-כמו-עובש-של-זקנים ששיעמם לי ת'צורה, וע"י בחור צעיר וחביב שהחזיר אותנו לימי הגן בשדרוג מטורף- בונים איברים של רובוטים מלגו!

היה מאמם.

היום היפ-הופ. ובזה נגמר הפוסט.

'טיל נקסט טיים,

רוני.