אתם לא שמים לב למשו מוזר..?

אני בבית והשעה עשרה ל2 בצהריים!!1

[לא, איך יכולתם לשים לב, השעה שבה כתבתי את הפוסט מופיעה בסופו, יופי רוני].

בכל מקרה, אני מכריזה היום, שמעכשיו התחילה החופשת יומכיפור שלי!!1

שיא-אללה.

מחר יש לנו איזה יום פעילות עם "גשר", שהביצפר ממש רוצה להחדיר בנו ערכים מוסריים, אבל תבינו- פעם אחת זה מספיק. גם ככה חצי מאיתנו שוכחים מה היה כבר חצי שעה אחרי כשהם יושבים בבית בפנאן ונהנים מזה שאין להם ש"ב.

ואז יום שישי אין אני לומדת [חע. ואלו הם הרגעים שבהם אני אומרת לעצמי- אזמה אם אני לומדת כל יום עד 3, וזו שעה שבה המוח כבר עבר את מצב הצבירה הנוזל והוא ממש מתחיל להפוך לחלקיקים ניידים בעלי כוחות משיכה אפסיים ביניהם, ורמת הריכוז גם היא שואלת לאפס [לימס משו?], אבל למי איכפת? זה שווה את הוויקנדים הארוכים האלו! במיוחד כשזה מתחבר עם ימי חופש].

לאחריו יום שבת יום מנוחה [בתחתשלי], ואז יוםכפרות!!1

היום בהפסקה ערכנו דיון מעמיק ["גברררר מה נסגר??!?"] על יום הכיפורים הקרב ובא.

שוחחנו על הארוחה המפסקת [רגליים בחושניות..!@#.. אה אופס טעות בטקסט], ועל הצום הנוראי מכל.

אז אם התכוונתם לשאול, או לא התכוונתם אבל סתם תהיתם לעצמכם, או אפילו לא שני אלה ואתם מניאקים שלא איכפת לכם ממני [לאלא לא נעלבתייי ;[[ ]- אז לא, אני לאאאא צמה.

אני [לפי התיאור מצב שתיכננו רז ואנוכי] אשב בבית, הטלוויזיה תהיה דלוקה על משו ויזואלי נטו, ברקע תתנגן מוזיקה בקולי קולות, ואני אטחן להנאתי אוכל משובח ועסיסי. ולא, אני לא ארגיש אשמה, אני פשוט אהנה :]

אבל אם נפסיק להיות סיסטם-פאקרז לרגע, אז אני באמת, לפי התכנון האמיתי, אשב לי עם מיכל בהנאה בחדר, מול המסך, ואערוך את ההמשך הרשמי של מרתון פרקי העונה הראשונה של ורוניקה מארס! ואוכל.. בעוד שמיכל צמה. וזה יהיה רגע התהילה שלי בתור זונה כלבתית לא שומרת מצוות.

רוששנה לא היה מזהיר, לצערי.

הארוחה הייתה חביבה, האוכל היה חביב [בעיקר הקינוחים], אבל החל מהלילה המצב נהיה רע. [צר לי שאני מאלה שכותבים ברמזים ולא מפרטים או מסבירים, אבל אני פשוט חייבת. ואל תשאלו אותי על זה, אני חוזרת ומדגישה. אני אספר כשאני ארצה.]

וזה גרם לכך שיום לאחר מכן, שגם בו הייתה ארוחה, המוטיבציה שלי שיחקה שש-בש עמוק מתחת לאדמה, והפרטנר שלה היה המצברוח שלי.

תודות למיכל על החיבוק והאמונה שיהיה טוב יותר.

אין לך מושג כמה אני שמחה שבאת אליי באותו היום.

כפרות 3>.

התחיל השבוע, לא משו, בכלל לא, אבל היי- עוד תכף נגמר. בעצם, כבר החלטתי שהסוף שלו מתחיל מעכשיו.. אז זהו!

המצברוח פילס דרכו חזרה לקו המים, לקח איתו את מוטיבציה, ונראה שהמצב יותר טוב :]

חלמתי הלילה שקיבלתי על עצמי בלית ברירה משימה, יחד עם עוד כ5 בנות, לעשות פעילות למען הקהילה.

כל מה שאני זוכרת מהפעילות היה שתקעו לי אצבע בתחת, ולאחר מכן השתתפתי ב"תצוגת אופנה" בה לבשתי משו שאמור להיות שמלה מזוויעה בורוד פוקסיה, והלכתי על המסלול כמו פוסטמה כאשר חלק מכיתתי יושבים וצופים. השמלה הייתה ממש חושפנית וזכור לי לחישה בין 2 בקהל משו כמו "שיו אני מקווה שהשמלה תחליק למעלה ויראו קצת מהתחת". [כל זה היה חלק מהפעילות למען הקהילה. זה היה גיוס כספים או משו]. אחרי התצוגה הייתה המולה בחוץ, וניגשה אליי אישה קטנה עם שם מוזר והציעה לי ללכת לאודישן לאיזו סוכנות דוגמנות. ואז צחקתי לה בהיסטריה בפרצוף והתעוררתי.

המ.

ר' טו דה ו' טו דה נ' טו דה י'.

brotha from anotha motha.