[לא, אין כל קשר ללהקה, ואני לא איזו מעריצה פנאטית של האימו-מדליקיזם האלו, תודות. אבל אני מודה בקריי מי אב ריבר בביצועם זה נוטף סקס לחלוטין].

איכשהו במשך שבוע שלם [בערך] אני נכנסת בקביעות לישרא וחושבת לעצמי "הוו הנה הזדמנות לכתוב פוסט!"

התוצאה, כפי ששמתם לב, בהחלט רחוקה ממחשבותיי, וכהרגלי המגונה נתתי לעצלנות להשתלט עליי בשלל צבעיה [הוו, הנקבה גם פיוטית!] וכך נותר בלוגי נטוש ובודד.

אך לא עוד!!

טוב, בטח אחרי הפוסט הזה הוא ישאר בודד, גם כי אתם מזניחים אותו אבל. [אחח אחח תמיד איכשהו אני אדחוף את יצר הצומי הזנותי שלי. ג'י וויז XD].

שיחות טלפון:

שיחות טלפון הן ללא ספק אחד הדברים המעיקים על חיינו. [או לפחות עלי חיי, כן? בתור זו שמסונג'רת להיות המזכירה הראשית של הבית, כשכמעט כל השיחות אליי הן דרך פלאפוני האהוב והפרטי].

אני מתארת לעצמי שנתקלתם כבר בשיחות רבות ומשונות- החל מסתם חבר או מכר שמתקשר בשביל דברים הזויים עד לטעויות במספר שבהחלט מעוררות תהייה, שיחות ארוכות של שעות על גבי שעות או שיחות של בדיוק שנייה ו6 עשיריות השנייה [אל תמדדו, תעשו לי טובה] או סתם טלפונים מעופפים או שלל צורות אקרובטיות לענות לטלפון.

וול, אני, בחיי לא כלכך ארוכים אך דיי מייגעים, כבר נתקלתי כמעט בכל הסוגים אני חושבת.

מעשה בהודעה קולית משונה ומטרידה שהושארה לי לפני כשנתיים, שבהחלט נחקקה בזכרוני.

זה היה אחה"צ של אמצע שבוע, מגמת מחול, תיק בחדר הלבשה [מכאן נובע, ילדים, שגם הפלאפון שם]. נגמר השיעור. כבר מאז הייתי בעלת יצר ודחף שכזה לבדוק את הפלאפון, אולי במקרה לקוות שיש לי חברים שאוהבים אותי ומתקשרים אליי רק כדי שתהיה לי שיחה שלא נענתה ואני אחוש מבוקשת [זה כמעט ולא קורה, כן? אבל אף אחד עוד לא מת מלקוות]. אז כמובן שישר שלפתי את פלאפוני והפלא ופלא! לא סתם שיחה שלא נענתה, אלא גם השאירו הודעה! בתת מודע ידעתי שהמספר הלא מזוהה ששכן לו מולי על צג הטלפון הוא לא מהמעריץ האלמוני והשרמנטי שלי, שהשאיר לי הודעה חשאית ומפתה, ובעוד כמס' ימים אמצע את עצמי בזרועותיו נושקת לשפתיו החושניות, אלא בטח אמא, או אישה שמתעקשת שאני אענה לה על סקר, או סתם ניתוק אחרי שנבהלו מההודעת משיבון שלי. אבל בכל זאת החלטתי לבחון את מזלי, ומי יודע- אולי בעקבות ההודעה המסתורית הזו חיי ישתנו ויהפכו להרפתקאה אחת גדולה!

יצאתי החוצה כדי להתרחק מרעש הנקבות המצייצות, והאזנתי להודעה. התחלתי בהבעה תוהה, עברתי להבעה של מישו שממש ממש מתאמץ להבין ולא מצליח, גיחוכים קלים באמצע, וניתוק בבהלה.

ועכשיו כדי שתבינו- בהודעה היה קול גברי לא כלכך סקסי, שדיבר עימי על עסקה מאוד רצינית ומשמעותית שערך איתי [כןכן, הוא ערך אותה איתי בלי מודעותי]. עפ"י העסקה הוא ישלח אליי 2 אנשים, *מילמולים בשפה זרה ברקע*, ואז הוא אמר משו עם 15 אלף דולר.

ואז הגיע שלב הפרשנות- מצד אחד, יכול להיות שנחשפתי לעסקה פנימית ומכריעה של העולם התחתון! הוא שולח אליי 2 רוצחים שכירים, והם יעזרו לי להתנקש בחייו של עד מדינה [דה ז'ה וו מישו-שגר-קרוב-אליי?] שעלול להפליל אותם בשוד הבנק הגדול! מצד שני, אולי הזמנתי סקס בשלישייה, והוא ישלח אליי 2 לאטינוס שרמנטיים, בלתי ערלים כמובן, לכן זה יעלה לי כלכך הרבה כסף. מכך או מכך, כפי הנראה שנדפקתי! [הוהו השנינותתת!!!11] לכן העדפתי להדחיק כל קשר, ולנתק במהרה. [כמובן שלא מחקתי את זה! נראהלכם אני אוותר על הדבר ההזוי הזה?].

[למישו יש פה דמיון ממש מפותח, ו.. זה כנראה אני. ג'י וויז.]

ולמה בכלל נזכרתי בשיחות טלפון אתם תוהים?

אז אל תתהו זה דבר ראשון- אני ידועה כלא ממש קשורה לעולם, וחוצמזה לתהות עושה קמטים בגיל צעיר.

אבל אני אספר לכם, כי אני "חמודת על" כפי שכבר אמרו קודמים..

היום הוחלט לעשות אמבוש מטורף על הסבלנות שלי, וכל זה ע"י נשק מסוכן וגרעיני- טלפון.

לא היה לי רגע שקט! כל שנייה מתקשרים לפה. פעמיים ניפנפתי בהתנשאות איזה 2 נקבות מעיקות שרצו שאני אקשיב להן מברברות על איזה ארגון של החלזונות המעופפים והאגודה לשלום מרצפות הרחוב ואת השאר הייתי צריכה לסבול, לצערי.

אני חושבת שאני אתחיל לגבות מבזק שקל על כל שיחת טלפון מיותרת שאני מקבלת [עכשיו השאלה היא למה שהם ישלמו לי על זה? לא יודעת. אני תמיד יכולה להמציא איזה "עוול נפשי" עם כל הטעויות במספר וחשפית מספר הטלפון שלי לארגונים ואגודות מרובים ברחבי הארץ]. ואם כך אעשה- בהחלט אוכל לשלם לעצמי את כל השיחות ש*אני* עושה, נתקזז יפה מאוד, וכולם יהיו מרוצים [חוץ מבזק, וזה מותיר אותי המרוצה היחידה. טובנו!].

ועכשיו כדי להיות קצת קשורה לנושא הפוסט, כי כמו שהמורה בספרות אמרה- תענו על השאלות ללא הקשרן, ואז תוסיפו בהתחלה, באמצע ובסוף משפט שיגרום לבוחנים לחשוב שאתם כן עונים על השאלה ולא סתם חופרים להם בשכל.

מקרה מעניין קרה לי ביומיים האחרונים!

בהמשך לרצף התקפי שירי-נוסטלגיה שהיו לי בזמן האחרון, נדבקתי קשות לשיר פופ טהור ודביק שהיה פעם, לפני כ3-4 שנים, להיט מטריף חושים שזכה להקדשת 3.5 מגהבית [בערך, בלי לתפוס בקטנות] מהזכרון על מחשבי!

היום בבוקר, בנסיעה הפקוקה לביצפר, בעודי מאזינה לשירי הרדיו הנפלאים [נוט.] פתאום התנגן לו השיר המדובר!!1

ועל כך נאמר- כאילו, מה?!?.

ואם בביצפר עסקינן, המורה למתמטיקה בהחלט עודדה אותנו היום-

כדאי לכם שאני לא אלמד אתכם בחנוכה, כי זו תהיה המנוחה היחידה שלכם לפני חודש מטורף ולחוץ.

תודה לך, תודה לך מקרב לב.

מעללי ביצפר 2- האיש עם הציצי:

לפני כמס' ימים ישבנו לנו מיכל, לז צ'אי ואנוכי על ספסל בביצפר, בעודנו מברכות את רגעים אלו שהתבטל לנו שיעור ספורט ויש חלון!

פיטפטנו, צחקנו ונהנינו כשלפתע עבר אחד משרתי ביצפר*. "יש לו ציצי!!" צעקה לז, שזכתה להתעלמות חלקית. כמובן שאני ישר החלתי שואלת שאלות על התופעה, וכשעבר שוב השרת האומלל, הבחנתי בדבר!- יש לו ציצי שמאלי!

ימים עברו ולא נרגענו מהתופעה, וכל פעם שהיינו רואות אותו במסדרונות ביצפר היינו חוטפות התקפות צחוק, ולפעמים היו נגמרות הנפילה על הרצפה או הימרחות על מעקה.

היום התעלומה נפתרה!

בעוד צ'אי יושבת לה בכיתה לאחר סוף שיעור מתמטיקה [בנפרד מאיתנו], הגיע השרת המדובר! הסתובב והרים ניירות ושאר דברים מרוחים על הרצפה [ענבים, גבינות, דם.. הכל הולך!].. כלשפתע שלף את הציץ מבעד לחולצה!!1 זהו היה קלמר [O___o] שבו היה אוסף לו את אוסף העפרונות והעטים שהוא מלקט כל יום מרצפות הכיתות.

בחיי, זה מה שנקרא איש מוזר. לפחות הוא סיפק לנו אחלה צחוק ופיתוח שרירי בטן!

*זה אותו שרת שהיה נוהג לעבור בין הכיתות ולהטיח בנו האשמות על זה שאנחנו גונבים לו את הנייר טואלט! ושאסור להשתמש בו!! [הרי, זה ברור, שאסור להשתמש בנייר טואלט בשבשירותי תלמידים בביצפר! מה, לא ידעתם?].

וכאן אסיים.

אחת מהאלף שיחות שקיבלתי הייתה, האחרונה מביניהן, השיחה שקוראת לי לסדר, ואני צריכה ללכת להתארגן למופת לקראת יום קבלת גיליונות הערכה! [בדיליי מטורף, אבל לא נורא. בעצם כן- יש לי ציונים לפנים שקיבלתי אחרי הוצאת הגיליונות. תנו לי להשוויץ- 99 בספרות. טירוף. טירוףטירוףףף!!!11].

צ'אצ'או!!1

רוני.