Where is my holly macaroni

אין לי מושג מהי תשובתכם, אבל אני יכולה לעשות את עצמי כאילו כן. אז...

נכון!

ניחשתם נכון - זהו הפסטיגל!

טקס סדיסטי שמטרתו היא להכאיב לקהל. אם זה מדובר בפדופילים שמיתעסקים במעשה זדון בילדי ההורים, ששלמו בישביל זה. או צריבת את עיני הקהל בעזרת מפלצות זוהרות שמיתקרבות ומחבקות אותך. או היפנוזה בעזרת המוזיקה המרושעת של יובל המבולבל.

באופן אישי, אף פעם לא נהנתי מהפסטיגל ובפעם האחרונה, נרדמתי יחד עם עמיתי בערך כחצי מהמופע, עד שהשומר העיר אותי ואותו.

וליפעמים, האנשים כל כך ציבעוניים והמוזיקה כ"כ אופטימית שאתה תוהה אם לקחת פיטרית הזיה ליפני שהכל התחיל

פשוט הכרטיסים בחינם אז, מה יש לך להפסיד?

אבל מה אני אגיד? כרטיסים בחינם, מוזיקה אופטימית, סדיסטים וסבל... אלו אירועים שלא שוחכים לעולם.

אז...

מי בא איתי לפסטיגל?

לתחילה, עלייך להפסיק את פעולת הלב.

קדימה, מהר, בלי להתעקב!

עלייך לחתוך חתך בצורת כרס את החזה.

אל תפחד, אינך היחיד ואין זה שונה.

עלייך ליצרוב, בהתחלה, רק את הוורידים,

גם אם זה כרוך בכאב כאבים.

רק אחרי זה, יש ליצרוב את העורקים.

לאט, לאט, הם כאלה מעובים!

כרגע הלב הוא שלך,

הכל ניתן לתיקון רק בידייך.

פעל איתו בעדינות,

רק תיזכור שזה כרוך במהירות.

היזהר, אין זה מחייב קשיחות.

תפור את הפצע, אשר על הלב במהירות.

תיזכור שמדובר פה רק בזהירות.

הנה, תיקנת את כאב האהבה.

תיקנת את מה שעשתה, המכשפה!