קמתי היום בשלוש אפס אפס ליפנות בוקר. אני כל כך
רציתי להישאר לישון, אבל משהו מנע מימני, שוב. ושתבינו, אתמול לא ישנתי כל הלילה
ולא ישנתי ביום. פשוט המוח שלי לא התמקד בשום מחשבה. לא חשבתי על דברים רעים ולא
טובים... אני רק ידעתי שאני רוצה לישון. אבל, למה לא נירדמתי שוב?
זה חוזר על עצמו כבר כמה פעמים, אבל אני יכולה גם
להבין למה. יש עליי הרבה לחץ מכל בחינה אפשרית שדוחק עליי, אנשי מקצוע מחשיבים
אותי לילדה דיכאונית שיש חשש לחיים שלה, אני מאבדת הרבה אנשים חשובים ואהובים,
עשיתי טעות איומה והחלטתי דבר שגוי... אבל, למי מאיתנו אין את הבעיות האלא, הא?
מצד שני, אולי אין סיבה מוצדקת לזה ויש לי בעיה פסיכותית? יש מצב שיש לי אינסומניה ודיפרסיה שזה מוביל
אותי למצב שזה... כל כך פטתי. אני בריאה
לחלוטין! הכל בסדר! לא באמת, הכל בסדר!
אבל אינסומניה מישהו?

You could be so happy on this brand new beautiful day
you could be so happy like kids getting ready to play
לא שאיכפת לכם...