אני מאמינה בזה שצריך לנצל את החופש . לא משנה איך , העיקר לא לשבת בבית ,
ואי בהחלט משתדלת לעשות את זה .
בים שני החלטתי ללכת לים עם חברים . לא משנה עם מי ...
בהתחלה הייתי אמורה ללכת עם איזה מכר ממקיף ד' , אבל החלטתי שאני מוותרת על ללכת איתו ,
כי הוא רצה להביא את אחד מהחברים הערסים-גרוזיניים שלו (שזה משהו כמו גוצ'ה וואלהשווילי
מתוכניות העלובה "מה כבר צהרים?" רק שהם הרבה פחות נחמדים) .
אחרי חיפושים מי יצטרף אלי ואל דיאנה , חברה של דיאנה- עדי באה איתנו .
ככה מצאתי את עצמי ב1 בצהרים יושנת במיטה של אחות של דיאנה .
כעדי באה אז הן העירו אותי והלכנו לים . בדרך פגשתי את יונתן הנחמד מט'4 (לשעבר) ,
וכמובן שדיברתי איתו... בדר"כ אני לא מדברת איתו .. רק לפעמים אומרים שלום אחד לשני ,
אבל הפעם לשם שינוי גם דיברנו והוא גם שינה תיסרוקת והוא נראה שווה [:
בים התמקמנו , ואני ישר התחלתי במלאכה הקדושה ביותר - שיזוף , בזמן שעדי ודיאנה הלכו לחפש את ידיד של עדי .
כשהן חזרו נכנסנו קצת למים , וחזרנו לחוף שהיה פשוט מפוצץ בצרפתיים . אתם פשוט לא מבינים מה הולך פה !
הכי מעצבן זה שהצרפתיות נראות לא רע בכלל . יש להן סטייל אירופאי מטריף , הן רזות וכבר שזופות .
אני יודעת מה אתם חושבים .. שאני ירוקה מקינאה . אולי טיפה, אבל בקטנה כזה ... בקטע שהן רזות ושזופות
(ושני העניינים האלו בטיפול . ביומיים האחרונים התחלתי לצאת עם אמא שלי להליכה מהירה של קרוב לשעה ,
וכמובן שאני ממשיכה ללכת לים לנסות להשתזף . בנתיים לא נשרפתי , אבל שיזוף אני תופסת לאט-לאט).
בים כמעט טבע אדם מבוגר , ובזמן שכל החוף נהר לראות איך מוציאים אותו ואיך נותנים לו טיפול רפואי ,
ראתי 2 בנות בגיל 10 בערך, שוכבות על המגבות שלהן ובוכות בטירוף. ניגשתי אליהן ושאלתי מה קרה והן לא ענו לי ,
אבל אז עבר במקום נער צרפתי וביקשתי ממנו שידבר איתן בצרפתית , אולי הן לא מבינות עיברית -
וצדקתי. התברר שהאדם שטבע הוא האבא שלהן .. והן ככה שכבו לבד על החוף ובכו לבד כשאפחד יודע שזה אבא שלהן .
לאט התאספו עוד בני נוער צרפתיים מסביב ושלחתי אותם לבדוק מה עם אבא שלהן .
הם חזרו ואמרו להן בצרפתית שהוא כבר בסדר אבל זה לא גרם להם להפסיק לבכות ואפשר להבין אותן .
אחרי זה כמה בנות צרפתיות לקחו אותן לתחנת מד"א שהייתה שם שיראו אותו וזה .
אחרי זה עדי ראתה איזה ידיד שלה שהיה עם חבר שלו והלכנו לדבר איתם . החבר שלו היה נראה סבבה בעיניי דיאנה ,
והיא לא ביזבזה זמן . בהתחלה הוא לא זרם ... אבל אחרי שניה שהלכתי וחזרתי מצאתי את שניהם שכובים על השמיכה ביחד..
כשהתקפלנו הביתה והלכנו לשטוף את עצמינו מהחול הלכו לידינו בחורים בגיל ה20+ שהתחילו לשגע לנו ת'שכל .
דיאנה כמובן התחילה לריב איתם עם דיבור ערסי בטירוף והם צחקו עליה רצח . אבל בקטנה ..
כנראה שהם ממש דבעים ומשועממים אם הם התחילו לזיין ת'שכל לבנות בנות 15 ועוד בגיל שלהם ! .
היום החלטתי לממש את התוכניות שלי ולנסוע לעיר אחרת מבלי לידע את ההורים שלי .
נראה לי שזה הדבר הכי נועז שעשיתי בחיים שלי (בלי להתחשב בעובדה שנסעתי לעיר אחרת בשביל להפתיע את אמא שלי בעבודה) .
הגעתי לתחנה המרכזית העמוסה בהחלט וקניתי לאמא ארוחת צהרים במקדולנס (ברור שסלט , צ'יקן נוגטס ומים ! -
הלווו ? אז בשביל מה הייתה ההליכה ערב קודם לכן ???) , ולקחתי אוטובוס לאשקלון .
במהלך הנסיעה שיעשעתי את עצמי בקריאה בראש1 ובהאזנה למוזיקה בMP3 הישן שלי .
(כן .. אחרי שאנשים התקדמו כבר לMP4 ואיפודים אני עדיין משתמש בMP3 .. אז מה ? יש לי רגשות מיוחדים אליו D: )
התחנה המרכזית באשקלון נראת מסריחה ביותר אני חייבת לומר , אז עפתי משם כמה שיותר מהר ..
הלכתי איזה 5 דקות ו ..זהו . הגעתי לבית החולים (: . עברתי את הבדיקות הביטחוניות , ואז התקשרתי לאמא שלי .
"אמא אני נמצאת בבי"ח שלך .. בברזילי "
"מה ? מה את עושה פה? "
"באתי אלייך"
"למה ?"
"לבקר אותך"
היא בהחלט לא עיכלה את זה שככה נסעתי אליה בלי הודעה מוקדמת מראש ובכלל לא ציפתה לזה .
היא צחקה ושאלה "איפה את נמצאת עכשיו?" .
"בדיוק נכנסת לביניין של המעבדות שלך" אמרתי לה , והיא בתגובה הזהירה אותי לעלות ברגל כי המעליות שלהם נתקעות בקצב מטורף .
בריצה מהירה במדרגות הגעתי לקומה הרצויה , ואמא כבר חיכתה לי שם (: . נכנסתי למסדרון של כל המעבדות ,
וישר הוצגתי בפני כל העובדים של כל המעבדות . חלקן אני מכירה, חלקן אני לא מכירה .
התפדחתי שם בטירוף כי כולם אמרו שגדלתי , רזיתי (מתי הספקתי ?) , יפיתי (מי מתווכח על זה?) ,
שאני ממש דומה לאמא שלי ועוד כל מיני שיט מביך כזה שאי אפשר היה שלא להגיב עליהם בחיוך ובהסמקה ואמירת "תודה" מהירה .
בזמן שאמא שלי סיימה את העבודה ישבתי בחדר האוכל של מעבדת המיקרוביולוגיה של אמא שלי ושוב העסקתי את עצמי בקריאת ראש1 ובהאזנה למוזיקה.
לפעמים נכנסו לחדר כל מיני עובדות מהמעבדה והציעו אוכל\שתייה , שאלו מה שלומי, לאיזו כיתה אני עולה וכו' .
אחרי זה הלכתי למעבדת הכימיה וראיתי שם איך הן עושות בדיקות ואיך הן מקבלות בדיקות מהמחלקות בצורה מגניבה ביותר
(דרך צינורות שמותקנים בתוך הקירות ולא רואים אותם !!! הם מגיעים לתוך חדר המעבדה כאילו משום מקום !)
אחרי זה נסענו עם אמא לאשדוד ובאוטו טחנו את הארוחת צהרים שקניתי . באשדוד עשינו כל מיני סידורים (מכבסה, סופר ...)
ובאנו הביתה . אחרי ארוחת ערב מלאת קלוריות (סלט , ספגטי ופרגיות) הלכנו לעשות הליכה בשביל להוריד הכל D:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
