לא נקלט . פשוט לא נקלט שזהו . נגמר הקורס. עברתי אותו . התקבלתי למד"א .
חודש וחצי מטורף . של לקום ב7 בבוקר בחופשת סוכות ובשביתה , לשכוח מכל החיים האחרים ,
וללמוד לבחנים ומבחנים על חומר שונה לגמרי מזה שאני רגילה אליו . היה גם הרבה לחץ ,
הציפיה הזו לתשובה של מבחן אמצע או סוף . באמת צריך הרבה כוח נפשי בשביל לעבור את זה.
אבל אני שמחה שעברתי את זה, כי באמת רציתי . התקבלתי למד"א . אני עדיין לא מאמינה .
אני ממש רוצה כבר לעמוד ולהסתכל על עצמי בתוך המדים הלבנים , לעלות לאמבולנס ,
להיות חלק מתוך הקהילה הזאת של "מתנדבי מד"א " . שהם באמת אחלה של אנשים .
וכשהבנתי שאני בין אלו שעברו , כשלא הקריאו את השם שלי . לא הייתה מאושרת ממני .
כ"כ מאושרת שהמדריכה שלי לא יכלה יותר להסתכל על הפרצוף שלי ושלחה אותי להירגע בסוף .
יצאתי החוצה , צעקתי והתחלתי לעשות טלפונים . לספר לכל אלו שתמכו ועודדו בתקופה הזו שעברתי[:
אחרי זה נכנסתי לכיתה והכל היה שונה . פתאום לא הייתה בעיה שישבתי בין המדריכים .
פתאום דיברנו קצת אחרת . פתאום נשבר הדיסטנס לאט לאט . לא הרבה שמו לב לזה ,
כי כעיקרון הם עדיין היו רציניים איכשהו והכל . אני כבר מצפה לעלות לאמבולנסים ,
אבל קודם גם צריך לקבוע עם מי לעשות משמרת ראשונה .. DDD: אני מכירה הרבה מתנדבים ,
אבל צריך למצוא משהו מספיק תותח שילמד אותי בפעמים הראשונות ויעזור לי .
הכי מאושרת שיש . והכל רק בגלל מד"א . התקבלתי . התקבלתי . התקבלתי .
חוץ מזה אני גם חולה .. אני מגדלת קקטוסים בגרון וזה לא נעים .
סתם לא .. יש ל חשש לחיידק בגרון בשם משהו-קקטוס והוא מאיים ליפול ללב ולעשות לא נעים . -.-
אין ברירה. מנוחה בבית . תה . אנטיביוטיקה . ואני עדיין מאושרת .
בלימודים ? נראה לי שהולך בסדר. יש לי ציונים טובים, אבל הלך לי קצת לא טוב באיזה בחני פתע מסריחים .
נו טוב .. ציון אחד או שניים לא טובים זה לא כזה נורא, נכון ? נקווה שכל השאר יהיו גבוהים DD:
באהבה,
פלביה . מתנדבת במד"א .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
