בהתנגדות חריפה שלי הלך אתמול אהובי אל עבר הארט טאטו שבמשכני הגרנד קניון ועשה לעצמו קעקוע
אני כמובן התנגדתי אבל אני לא אמא שלו ואני לא אגיד לו לא לעשות ככה וככה עם הגוף שלו (מדברת המחוררת עם ה6 חורים+1 ז"ל)
באתי בהתלה כשעוד רק התחילו כי הייתי לפני זה בצבא ובמשך 5 שעות המקעקע צייר על אהובי נחש מכוער בסגנון אולד סקול.
הייתי מבליגה אם זה היה קעקוע קטן אבל הוא כיסה את כל הזרוע כמעט
הייתי כל כך בשוק שלא צילמתי במצלמה שלי.
מאז אתמול אני מודה כל יום להורי שאסרו עלי לעשות קעקוע
הסיבה האמיתית שאני לא עושה קעקוע זה כמובן כי אין לי רעיון מוגדר ואני לא רוצה לחיות את כל החיים שלי עם ציור שאני אתחרט עליו מתישהוא.
כמו שאמרתי לאביאור,פירסינג אפשר להוריד,נשארת צלקת קטנה אבל קעקוע זה לכל החיים.
ואל תחרטטו לי שאפשר להוריד את זה בלייזר כי גם לזה נישאר צלקות,רק שחור לבן זה מוריד כמעט מושלם.
כרגע הוא שלם אם זה,אבל אני מאמינה שמתישהוא הוא יתחרט,יש לי הרגשה שהוא עשה בכלל את זה בגלל שחבר שלו עשה לפני כמה חודשים קעקוע (והוא עוד רצה לעשות קעקוע דומה לשלו ואמרתי לו:"אתה רוצה ליהיות בן 60 עם פרחים על הזרוע?")
אוף בא לי לעשות עוד הליקס,צבא מטומטם,אפשר יהיה רק בחפש"ש
פסח שמח לכולכם