יוצאים מה...מגירה!

ימים נפלאים ומלאים באופטימיות.

הגשם הזה, הריח הזה.

כל כך טוב, כמו מטהר אויר.

ביום שישי מבחן במתמטיקה בהצלחה לכולנו.

ואז טיול שאין לי זיןכוח אליו.

פשוט כיף לי.

ובטווח הארוך כלום לא עומד להרוס את זה.

אבל בטווח הקצר אני יודעת ש(כמעט)כולם פה חארות.

סופשבוע רגוע.

טוב הבלוג חזר,

בטח יעלם שוב עוד מעט.

אני חייבת לשנות את איך שהוא נראה.

לא רוצה למחוק ארכיון אבל כדאי לכם לא להציץ בו.

פקאצה, לייק דההה, כיתה ז.

עצוב.

בכל מקרה,

היה לי ממש כיף באיטליה.

אבל אין מי שיקשיב לכל הברבורים שלי.

כי את, כמה מפתיע, יותר חשובה.

מעניין לי את הנחיר הימני.

לא, בעצם לא, גם אותו זה לא מעניין.

נממ.

אין יותר מה לומר, לא שהיה משהו מההתחלה.

קשה, קשה עם הבלוג הזה.

הוא חלק ממני.

לא יכולה להיפרד.

גם לא רוצה ממש.

בעצם, לא יכולה להגיד שהוא עשה לי משהו טוב.

אבל גם לא הזיק.

על מי אני עובדת?

בוודאי שלהגיע הביתה ולהיות מחוברת למחשב כי אני תקועה עם התחת באיזה בלוג (*)מזדיין זה לא טוב.

אבל בכיף.

הכל עכבה לטובה.

כנראה שאני כותבת לעצמי.

גם כן, מזיז לי את הנחיר הימני.

טוב לילה טוב.

אני הולכת להתקלח.

(*)יוצאת לתרבות חדשה, נגמלת מקללות, אז בפעם האחרונה(להיום), כוסעמק.