ואין לי כוח לכלום.
וכבר שלושים ושמונה דקות אני כותבת את הפוסט המזדיין הזה.
ואין לי מצברוח בכלל.
והייתי מתה לדפוק לכמה אנשים מחבת בראש.
במיוחד לשתיכן, כל כך הגעלתן אותי.
ואתה? עלייך אין לי שום מילה רעה.
אתה מקסים! אני חושבת.
ולכם אנשים,
תפסיקו לחשוב שאתם יודעים הכל.
ושוב אותה מלנכוליה מוכרת.
היה לי כל כך כיף.
אני לא יודעת למה אני כל כך שמחה כי תכלס אין לי שום סיבה מיוחדת חוץ מהעובדה שיום שבת היום וזה אומר שכמעט כל היום אני יכולה להתבטל לי מול הטלויזיה(:
ימי הסתיו הראשונים אה?
איפה הם בכלל?
הצלחתי להתאכזב אפילו שלא היו לי ציפיות מיוחדות.
נו מילא...נקווה לטוב.
אז שיהיה לכם לילה נושי במיוחד(:
ושבת שלום(:
וואו,
כבר כל כך הרבה זמן לא אמרו לי משפט כל כך מדויק ויפה.
למרות שחשבתי שלא ישימו לב.
נו ככה זה,
ואין לי כוח כבר לכלום, ולכולם.
אני לא אחכה פה לנצח.
מלנכוליה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
עָמִית.
