הקבוצה נוצרת כאשר 3 או יותר אנשים מקיימים בינהם פעילות גומלין ומזדהים זה עם זה . אנו חשים שייכות לקבוצה אליה שייכים ומזהים את עצמינו כחברים בהם.
צרכים אינסטרומנטליים : הגנה וקיום. הקבוצה מספקת ליחיד את היכולת להשיג מטרות מסויימות ולבצע משימות מסויימות שלא ניתן לעשות לבד. למשל : בהישרדות הפיליפינים הקבוצה בונה ביחד את המחסה .
צרכים אקספרסיביים : צרכים רגשיי חברתיים . הקבוצה מספקת ליחיד תחושה של שייכות, סולידריות, תשומת לב, תמיכה רגשית . למשל : פונצ'יק ...
קבוצה חברתית פירושה התארגנות של אנשים שמקיימים ביניהם יחסי גומלין יציבים. קבוצה אינה אוסף של אנשים מקריים שהתאספו יחד, אלא, התפתחותה של קבוצה תלויה בכך שיש לחברי הקבוצה מאפיינים משותפים ההופכים אותם לכאלה. מאפייני הקבוצה יכולים לכלול : מטרות משותפות, תלות הדדית, נורמות (תרבותיות או אחרות) משותפות. החברים תלויים זה בזה, ויש להם מכנה משותף תרבותי .
מאפיינים
כדי שתהיה קבוצה כל 5 התנאים חייבים להתקיים.
.1 יחסי גומלין
בין חברי הקבוצה חייבת להיות אינטרקציה כלומר קשרים חברתיים.
2. מבנה חברתי, המשכיות ויציבות
לכל קבוצה יש מבנה חברתי כלומר היחסים בין חברי הקבוצה הם מוסכמים , ומתנהלים על פי נורמות מקובלות . בכל קבוצה יש מערכת של סטטוסים ותפקידים. אם חבר בקבוצה מתנהג על פי הנורמות המקובלות הקבוצה נותנת לו סנקציות חיוביות, וההיפך .הקבוצה כוללת 3 או יותר חברים ופעילות מתמשכת ויציבה .
3.תלות הדדית
החברים בקבוצה מושפעים ומשפיעים אחד על השני ויש בינהם תלות הדדית .
4. זהות קבוצתית ותפיסה עצמית של הקבוצה
חברי הקבוצה תופסים את עצמם בצורה סובייקטיבית כחברים בקבוצה , תופסים את עצמם כ"אנחנו" מול "הם"
5. מכנה תרבותי משותף
לקבוצה וחבריה יש : מטרות משותפות, אינטרסים משותפים , רעיונות, השקפת עולם, ערכים , נורמות ...
קטגוריה חברתית
ציבור של אנשים שיש להם סטטוס חברתי משותף למשל : כל תלמידי בתי ספר בישראל .
אבל קטגוריה חברתית היא בדרך כלל לא קבוצה כי חסרים לה 5 המאפיינים .
קטגוריה חברתית שמנסה לפתח מאפיינים של קבוצה היא " קבוצה כבייכול "
התנהגות קולקטיבית- הגדרה
מספר רב של אנשים שהאינטרקציה בינהם היא מינימלית ומתנהגת ללא נורמות מקובלות ומוגדרות מראש .
התנהגות קולקטיבית - מאפיינים
1.מוגבלת במקום ובזמן
2.לקולקטיב אין גבולות חברתיים ברורים ותחושת זהות משותפת.
דוגמאות לקולקטיבים : המון, קהל .
המון - התנהגות קולקטיבים של אנשים שיש להם משהו משותף . למשל משקיעים בבורסה .
קהל - התכנסות זמנית של אנשים שיש להם עניין משותף, והם משפיעים על זה . למשל : הקהל במופע של מדונה כולם עומדים וצועקים . יש סיכוי שהקהל לא ישוב להפגש שנית .
הגישה הפונקציונליסטית בקבוצות טוענת שהפרט מפיק תועלת מהקיום של הקבוצה . בנוסף לקבוצות יש תפקיד בקיום התקין של החברה.
מאקרו חברתית : ברמה זו הסוציולוג בוחן
- על איזה צרכים חברתיים עונה הקבוצה
- איך היא מסייעת להעברה תקבותית של נורמות מדור לדור
-איך היא שומרת על היציבות החברתית
מיקרו חברתית
-מהם יחסי גומלין בתוך הקבוצה
-איזה תועלת מפיקים חברי הקבוצה
-איך הקבוצה נותנת להם מענה
גישת האינטרקציה הסימבולית
בגישה זו הסוציולוג בודק מהם יחסי הגומלין ומהן האינטרקציות בין הפרטים שמשתתפים בקבוצה. הוא בודק גם איך ההגדרות האישיות של כל אדם בקבוצה . שאלות הקבוצה :
-מה הסמלים המשותפים בקבוצה
-איך מתגבשת הגדרת המצב המשותפת של הקבוצה
-כיצד נעשה האדם חלק מהקבוצה
-איך נעשית ההבחנה הברורה: אנחנו - הם
גישת הקונפליקט.
על פי גישה זו החברה מהווה זירת מאבק בין קבוצות חברתיות. כל אחת מהן תנסה לשמר את האינטרסים של חבריה באמצעים שונים. סדר חברתי מושג באמצעות מאבק בין קבוצות שאינטרסים שונים מניעים אותן. כל אחת מהן מנסה להשליט את כוחה על האחרות. מאבקים אלה משמשים בסיס לשינויים חברתיים.דוגמה: "שיכפול" יחסי אי שוויון בחברה מתבצע באמצעות קבוצות
1. קבוצה ראשונית: קבוצה ראשונית מושתתת על קשרים ראשוניים ומקיימת אותם. היחסים הראשוניים הם אינטימיים, ספונטאניים ורגשיים. בקבוצה הנוצרת על בסיס יחסים ראשוניים, מהווים היחסים הבין - אישיים את מטרת קיומה של הקבוצה ואת הערך המרכזי שלה. בני אדם המקיימים יחסים ראשוניים ייטו להתייחס לתכונותיו האישיות של הזולת. בדרך כלל תופענה קבוצות המושתתות על יחסים ראשוניים במקום בו חיים בני אדם או עובדים בצוותא ובקרבה זמן מה. משפחות, קבוצות משחק, חוגי שכנים.
קבוצה משנית – קוצה אשר הוקמה לשם מימוש מטרה מוגדרת. היחסים המתקיימים במסגרת הקבוצה המשנית הנם יחסים תכליתיים. הם משרתים מטרה כלשהי, והם משניים למטרה שלשמה התקבצה הקבוצה. כאשר היחסים הם משניים ההתעניינות תתמקד בכשירותו המקצועית של הזולת, בתועלת שניתן להפיק ממנו, ובהתאמתו לביצוע המשימות. והיחסים הבין אישיים ייטו להיות מוגבלים.
קבוצות פתוחות
· קבוצות שתנאי הקבלה אליהן אינם קשים.
· קבוצות אלה אינן מערימות קשיים על אלה המנסים להצטרף לשורותיהן.
· באמצעות תנאי הקבלה המקלים הן תנסנה לעודד אחרים להצטרף אליהן.
· מבנה הקבוצה הטרוגני בדרך כלל.
קבוצות סגורות
· קבוצות המערימות קשיים ומעמידות תנאים מיוחדים לקבלה אל שורותיהן. · לעיתים מנסות להרתיע או שאינן מעודדות פרטים אחרים מלהצטרף אליהן· מבנה הקבוצה הומוגני בדרך כלל למשל כולם טייסים .
1.גודל הקבוצה- נמדד במספר החברים בה: קטנה או גדולה. גודל הוא מושג יחסי ולכן קשה לקבוע מהי קבוצה קטנה ומהי קבוצה גדולה. ניתן לומר שמשפחה, קבוצת חברים וקבוצה בתנועת נוער הן דוגמאות לקבוצות קטנות ואילו קבוצת פועלים במפעל גדול הם קבוצה גדולה. גודל הקבוצה גם משפיע על אופי היחסים בה.
הסוציולוג זימל - התייחס לשאלת הקשר בין גודל הקבוצה למערכת היחסים בה:
דיאדה- קבוצה בת שני אנשים, אם אחד החברים בקבוצה יפרוש, הקבוצה תתפרק. עובדה זו משפיעה על התנהגותם של חברי הקבוצה, המאופיינת בהדדיות ונכונות לפשרה.
לעומת זאת בטריאדה (קבוצה בת 3 אנשים) אם אחד החברים יאיים בפרישה תהיה נכונות האחרים להיענות לו פחותה יותר מאשר בדיאדה. היחסים בדיאדה מורכבים ויכולים לכלול יחסים שלא מתקיימים בדיאדה כמו: ברית של שנים נגד אחד או תיווך של אחד בין השניים האחרים.
- היחסים בין חברי הדיאדה הם אינטנסיביים יותר מהטריאדה ולכן גם יציבים פחות.
- ככל שהקבוצה גדולה יותר כך קטנה מחוייבותו של הפרט לקבוצה וכך גם קשה יותר לחברים להכיר את האחרים והיחסים הרגשיים פוחתים. יחסי "פנים אל פנים" אופייניים לקבוצות קטנות ואילו יחסים פורמאליים ורשמים אופייניים לקבוצות גדולות. יחסים פורמאליים ולא אישיים מגבירים את יציבות הקבוצות ומאפשרים להם להתקיים תקופה ארוכה יותר מקבוצות התלויות ביחסים אישיים רגשיים, כך הקבוצה מתמודדת ביעילות עם המשימות שלה.
- ככל שהקבוצה גדלה במספר חבריה , כך גדל הצורך בהתמחות של חבריה ובחלוקת העבודה. עם זאת ריבוי הדעות בקבוצה עלול להכביד על תהליך קבלת ההחלטות בה והחברים יתקשו להגיע להסכמה.
2. תנאי הקבלה לקבוצה-
קבוצה סגורה- קבוצה בעלת אמות מידה קפדניות לחברות, אם מרצון ואם מכפייה.קבוצות סגורות הן בדרך כלל הומוגניות (אחידות) בהרכבן החברתי מקבוצות פתוחות.
קבוצה פתוחה- הקבלה אליה לא קשה,אין דרישות רבות מהמועמד. בקבוצות פתוחות ההרכב הוא הטרוגני יותר מאשר בקבוצות סגורות והן נוטות לקבל אליהן מספר רב של חברים.
3. מטרות הקבוצה ואופי היחסים בה-
קבוצה ראשונית- היא קבוצה חברתית קטנה שבין חבריה שוררים יחסים משותפים ארוכי ימים ויציבים.
מטרתה של הקבוצה -היא עצם קיומה, כלומר הקבוצה ראשונית נתפסת כמטרה בפני עצמה ולא כאמצעי להשגת מטרות.
הקשרים החברתיים בקבוצה- אישיים וקבועים וארוכי טווח. כלומר, בקבוצה ראשונית עוסקים בד"כ במגוון רחב של פעילויות ומכירים זה את זה היטב, מפגינים דאגה כנה זו לרווחתו של זה. עוצמתם של יחסים אלו נותנת לבני הקבוצה תחושת ביטחון, הם חשים שהם יכולים להיות רק עצמם.
דוגמאות לקבוצה ראשונית: משפחה וקבוצת חברים/חברות.
קבוצה משנית- היא קבוצה חברתית גדולה ובלתי אישית שחבריה מעונינים בהשגת מטרה מסוימת או עוסקים בפעילות מוגדרת כלשהי.
המטרה- השגת אינטרס משותף, מוגדר.לכן קבוצה זו נקראת גם "קבוצת משימה".
הקשרים החברתיים- יחסים משניים, תכליתיים, לא רגשיים. כרוכים בד"כ בקשרים רגשיים חלשים והידע על הפן האישי של החברים האחרים מועט. הנאמנויות והרגשות בין קבוצות משניות אינן חזקות משום שהחברים בקבוצה נמצאים בה כדי להשיג משך קיומן- קצר בדרך כלל מתקיימת כדי להשיג מטרה ולא בשל הקשר הרגשי בין חבריה).
דוגמאות לקבוצה משנית: כיתה, צוות עובדים במפעל, יחידה בצבא ועוד.
4. מבנה התקשורת בקבוצה- (מבנה ביזורי לעומת מבנה ריכוזי)
מבנה תקשורת מבוזר- מעגלי, פתוח, כל המידע הזמין מועבר לכל חברי הקבוצה וכל אחד מהם פותר את הבעיה באופן עצמאי.
מבנה תקשורת ממורכז- כל המידע מתועל לאדם אחד וממנו אל החברים. אדם זה הוא בעמדה מרכזית בקבוצה ופותר את הבעיות.
דוגמאות לתקשורת בתוך קבוצה :
1.גלגל- התקשורת זורמת את האדם שבמרכז(A) וממנו אל החברים. כך הוא שולט במידע באופן מוחלט.
2.
A- יכול ליצור תקשורת עם שלושת החברים האחרים, D יכול ליצור תקשורת ישירה עם שני חברים, שלושה חברים נוספים יכולים ליצור תקשורת רק עם חבר אחד
3.שרשרת- צורת תקשורת שוויונית למדיי, שבה כל אחד מבין שלושה חברים יכול ליצור תקשורת עם שני חברים ואילו שני החברים בקצוות יכולים ליצור קשר רק עם חבר אחד.
4.מעגל- מבנה תקשורת שוויוני, שבו כל חבר יכול ליצור תקשורת עם שני חברים המוצבים משני צדדיו. עם זאת אין בדגם זה תקשורת פתוחה בין כל החברים ולכן אין אפשרות למבנה דמוקרטי של ממש.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
JenSex^^