בתור התחלה, לחרפן לך את השכל.
ככה אתה מוצא את עצמך ביום חמישי בלילה, מתקשר למישהו שלוש פעמים בזמנים שונים כשלפניכל אחד מהם אתה מנסה להחזיק את עצמך כמה שיותר "אל תתקשר אל תתקשר"...
ואחרי שכמה אסימונים נופלים לך, אתה קולט
ובוכה...
בכוח
בכאב
כמו שלא בכית בחיים שלך.
כי אפילו בזמנים שבהם אנשים החזירו ציוד והיתה הרבה סיבה לבכות, אתה ב"ה לא היית קרוב עד כדי כך. ובכית, והתגעגעת.
אבל לא כמו עכשו.
ואתה יושב וכותב, ומנסה להוציא את כל הרגשות שלך מצד אחד - ומשתדל מאוד לא לפגוע ולדבר כמה שיותר בעדינות ולעניין,מצד שני.
ובודד לך כל כך...
_________________________________
יש בי אהבה גדולה.
מישהו יקר לי פתח בי את המקום הענק הזה בלב שיכול להכיל אהבה גדולה ואנשים גדולים וטובים שיכולים להיות מושא האהבה הזאת. האמת, לא אנשים. מספיק אחד. מושא אחד יקר.
אני מרגישה עכשו שנשארתי עם הלב הפתוח והגדול והמכיל - אך בלי מושא.
אני מרגישה שאני מחפשת מישהו אחר להיות המושא הזה ותודה לאל שאני מצליחה להיות מודעת למקום הזה לפני שאני מוצאת "כאילו" מושא כזה.
אין בעולם שלי כרגע אף אחד שמגיע לו,שיש לו את הזכות לקבל את המקום הזה אצלי.
כמה יהיר שזה יישמע, ככה מרגישים אחרי פגיעה קשה...
ישר במקום הרגיש ביותר, הפתוח ביותר, האוהב ביותר.
סיימתי לראות עכשו סרט שהברמנית אמרה באמצעו משפט די חכם:
"יש אהבה, אהבה גדולה ואהבה ענקית.
אהבה- לוקח לך יומיים להתואשש ממנה
אהבה גדולה- לוקח לך שנתיים
ואהבה ענקית- היא לכל החיים"
אני מרגישה שאני מבינה טוב מאוד על מה היא מדברת...
היו לי אהבות, ואהבות שחשבתי אותן לגדולות ואהבה ענקית...
אהבה ענקית...היו "שתיים" כאלה.
אחת מהן השאירה לי חותם בצורת שני ילדים, אבל אני מתגברת עליה כבר חמש שנים- וככל הנראה היא שייכת לאהבה גדולה. בדיוק בגלל שזאת היתה אהבת נעורים. אהבת בוסר.
והשניה...
גם אם תראו אותי עוד שנתיים ותהיו בטוחים שהתגברתי עליה, ותחשבושזאת היתה "אהבה גדולה" בשבילי- תשאלו אותי בכנות. ונראה מה תהיה התשובה שלי.
לי יש הרגשה שאני יודעת..
התשובה תהיה שאתם טועים.
אני חושבת שאני יודעת לבלוע די טוב. בהרבה מובנים...
גם כאב עלבון צער ואהבה.
ולכל אותם בפגעו בי ביודעין או שלא ביודעין, מקווה שסלחתי כמעט לכולם- ולמי שלא, ואני חושבת שאני יודעת מי הם, מקווה שאמצע יום אחד, ושלא יהיה רחוק, לסלוח גם להם.
אהבה חברים,
זה אכן הדבר הכי יפה בעולם.
וכמו נשים או מתמטיקה- אי אפשר איתה ואי אפשר בלעדיה. רק שנעריך את מה שיש לנו, וגם את מה שאין לנו.
_____________________________________________________
בע"ה שבוע הבא אני סוגרת לפחות פרק אחד בחיי.
מקווה שיהיה בהצלחה ובטוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
