נו נו נו על מחשבות לא טהורות!

מתגופפים שני צעירים.

הוא היה המאבטח של הפסטיבל, אני הייתי שומרת של ביתן החיל, נפגשנו כשאני הייתי בדרכי לשרותים.

ומשם, מצאתי את עצמי על המדרגות איתו, במין אופוריה כזאת שאנחנו מכירים שנים, שהגופות שלנו כבר רגילות להיתמך, רגילים לפוזה. שמונה שעות בילינו יחד. בלילה הראשון.

פעם שניה, אחרי שבוע בדיוק, אני באתי לגני התערוכה, הוא שמר שם על ביתן, ואני הייתי המאבטחת שלו. היו רגעים שהרגשתי כמו פילגש, היו כאלה שהרגשתי שמצאתי לי כלבלב, היא שם הכל, פרט לרגשות אחד כלפי השני.

 נהנתי מכל הזמן הזה, יותר מ10 שעות רצופות, הפעם השנייה.

חתכתי, כי אני לא רוצה אותו בלי רגשות

חתכתי, כי אחרי התחלה כזאת אי אפשר לקחת את הדברים לאט

כל כך נהנתי איתו, רוב הזמן, בשאר רציתי למות