סדנת כתיבה של 2 דק',

כך על פי יוצרי הסדרה "סרוגים",

יכולה לסדר לך גם תחביב חדש - פינה ברדיו

וגם לסכסך אותך, תוך כדי, עם אחת מחברותיך היותר טובות.

ואולי יש סדק בחברות עם ה"התכוונתי להתקשר ולהגיד לך,

אבל לא יצא", איכשהו בחיים מסתבר, אם רוצים לדבר

גם עושים את זה.

ואולי סדנת הכתיבה טומנת בחובה גם מחזר חדש?

"אנחנו נוסעים מחר לראש פינה" מכריז עזריה בן עטר.

"מי זה אנחנו?" חוקרת הודיה.

"אני, את והנהג מונית".

ויהיה זה לא הוגן לא להתייחס לשירה האלמותי

של חיה, מנהלת בית הספר, שתוך שתי דקות בלבד

רקחה שיר מדהים וסבוך.

והשיר הולך בערך כך:

"בכל יום דלתי פתוחה,

וכשדרושה לי מנוחה,

ספל תה אני שותה.

ספל תה חם, תה מכובד.

הגשם נוקש על חלוני,

גם הוא רוצה עצה?"..

מפעים, נכון?

מתי רעות כבר תשים לב,

שההוא מהעבודה, זה שיושב איתה על תיקים (איתן?)

וכל הזמן בודק את מצב הדייטים שלה,

בעצם ממש מעוניין בה.

על אף שהיא מתייחסת אליו בגועל נפשיות מושלמת.

הנה הוכחה נוספת לכך שגברים אוהבים ביצ'יות.

רועי ורבקי נוסעים לבקר בכותל,

אולי כדי להתפלל שההריון הנוכחי,

יהיה תקין? לאחר הפלה אחת שכבר עברו.

ונראה שהתפילות לא עוזרות,

כיוון שרבקי חשה כאבים והם נוסעים היישר לביה"ח.

רועי מרגיש אשם בעקבות ההפלות.

ואולי זה מתחבר לו לפעם ההיא שהכלב שלהם מת,

והוא נשאר ללון במלונה שלו, כי הוא הרגיש אשם.

אה זאת בעצם בדיה שבדה נתי מלבו,

כדי להצדיק את העלמותו של אחיו ל- 5 שעות.

רועי הולך ללא מטרה ומוצא את עצמו,

על סף ביתה של רעות ואצלה הוא מוצא נחמה.

רעות אומרת לו שהוא ממש גיבור:

"איזהו הגיבור הכובש את יצרו".

והוא באמת כובש, מול רעות

כי הוא בעניין של גברים, כל הזמן.

אולי כוחו לא היה עומד לו,

אילו הוא היה יושב ומדבר עם גבר אחר (או אולי בעצם כן?!).

נתי, מחפה על רועי, איזו אחוות אחים שנכפתה עליו

והוא מחליק אליה יפה, וכמעט בטבעיות.

נתי אינו יודע שכעת אשפוזה של רבקי,

הוא גם בשל החשש מהפלה נוספת.

והיא חושפת בפניו את האמת.

פייגי, מהצמד חני ופייגי, מביאה את הרב גולדהירש,

שיסייע להוציא מהבוץ את אמיר.

חילוץ מהיר מהמילואים.

אלא שהרב מתגלה יותר כמומחה לפתיחת כיורים סתומים,

מאשר חילוץ צבאי מסובך.

"תצעקי עליהם שם, זה יכול לעזור".

יפעת מפרגנת לאמיר,

אך מתגעגעת.

נתי ותהילה

מתגעגעים ומתחברים.

רעות מבינה בעקבות המפגש עם רועי, 

שהיא לא אהבה את עזריה.

ואמיר נהנה מרגעים אחרונים של חופש,

גם כשאין קליטה.