אז... אני מניחה שלהתלונן כל הזמן לא יעזור לי באמת...
אני פשוט צריכה לקחת נשימה אחת עמוקה ולקוות שאני אעבור בשלום את התקופה המזדיינת הבאה עלינו בזיון רב!!!
תקופת מבחנים צפופים, הרבה עבודות ושיעורים ואיכשהו לדחוס לכל זה פעמיים בשבוע בלט, פעם בשבוע שיעור פרטי באנגלית, שיעור נהיגה שבועי אחד או שניים במקרה הטוב, ולצערי אולי אפילו אני אצטרך לקחת שיעורים פרטיים במתמטיקה.
ואנחנו מדברים פה על פאקינג שלוש יחידות כן!? ואני שואלת, איך אפשר להיכשל בשלוש יחידות ממטיקה?פאח. מסתבר שאפשר...
זה משעשע איך שהעולם מתחלק לאלה שמתים על החורף, רק מחכים שהוא יבוא ומתפחלצים מאושר כשיורד גשם פעם ראשונה, ולאלה ששונאים את החורף, שמתענגים על רגעיו החמימים והאחרונים של הקיץ,שמסתכלים החוצה אל האפרוריות והרטיבות וישר מסיתים את הפרצוף.
נראה לי שזה דיי ברור שאני משתייכת לקבוצה השנייה... לא רק שאני שונאת את החורף, אני גם שונאת את אלה שמתים על החורף. אני מתכנסת לי בדיכאון החורפי שלי ואנשים מצייצים לי באוזן אווו גשם! גשם! יוווופיהיי! ובאמא שלי שרק בא לי לקחת מטריה ולדחוף להם אותה... באף.

איך שלא יהיה, שרק יהיה טוב.