טיפות של גשם מתחילות לרדת ואיתן מגיעות התקופות הקצרות של הדיכאון הזמני ביותר שלי.
זה לא עוזר שכולם מנסים להראות לי את הצד החיובי שבחורף- גשם זה כיף, אפשר להתכרבל במיטה. עם שוקו חם.אפילו אמא שלי ניסתה להיכנס לראש שלי ודיברה על כל המגפיים שקניתי בחורף הקודם ואני אוכל ללבוש עכשיו.
בעכס. קר.אפור.רטוב.מכוער ואין לי עם מי להתכרבל.
התחלתי לקרוא ספרים בחודש האחרון. זה התחיל מספרי חובה למגמת תיאטרון כמו "מחכים לגודו" ו"אמא קוראז'". המשיך לספר שנושי נתנה לי, משם ל"כל החיים לפניו" לשיעור ספרות, ."ארבעה גברים ואישה" שמצאתי על המדף של אחותי. והתחלתי לאחרונה את "ארבעה בתים וגעגוע.".
לא יודעת איך זה קרה לי. אפפעם לא הייתי יותר מדי בן אדם של ספרים.
מה שכן זה נתן לי השראה והתחלתי לכתוב משהו. התחלתי סוג של סיפור. אני גאה לומר שכבר יש לו ארבעה עמודים=) אני נהנת לכתוב. באמצע השיעור אני מתחילהלהעלות רעיונות להמשך העלילה, לשיפור הכתיבה. זה כיף.
לאחרונה אני מוצאת את עצמי יושבת וקוראת בגן שעשועים ברחוב של הדוסים ליד הבצפר כשאני מגיעה מוקדם מדי.
כמה פסטוראלי מצדי. עם אלפי דוסקעלך קטנים מתרוצצים לי בין העיניים ומפריעים לשלוותי=P חח.
זה עדיין נחמד.
התחשק לי לכתוב פתאום בבלוג. אחרי נטישה ארוכה יחסית.
וסתם לעידכון: בצפר זוועה. הלימודים משתלטים על החיים ועכשיו כשהפסקתי לרקוד אחרי הצהריים אניבאמת מרגישה שכל החיים שלי לימודים. שזה בערך הדבר הכי נורא שיש..=\ חחח
איך שלא יהיה- חיים נחמדים. נתראה בהמשך...
סתם כי מזמן לא הייתה פה תמונה שלי..=) 
חיים אורכים הא?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
*+*chupi*+*