מאז אותה פרידה [מריבה] היא החליטה ,היא החליטה
שכבר אבוד ומיותר לחזור מיותר לחזור..
היא לקחה את הפרח [זה שתמיד אמרה לה עד כמה היא
כול כך אוהבת אות!]ושרפה אותו לנצח את כול רגשות
האהבה את כול הרגעים היפים בחייה איתו!
ואז...כול חזר והפרידה נעלמה, אך היא כבר לא היא,
היא שונה אחרת. כשהיא רצתה להחזיר את הפרח
את הריגשות האהבה והשימחה בחייה איתו,הכול נעלם!
משהוא אחר קרה משהו קודר בא פיתאום והציף אותה..
ואת מקום שבוא הפרח מת..
וכשהיא מסתכלת לעברו היא יודעת היא יודעת!
שהוא לא יחזור לפחות מה שהיה,
אך מה שנותר יעלם בסופו של דבר. על זה
שמת נוצר היגון במקומו כואב לה..
להיסתכל ולדעת שכול מה שהיה לא יחזור, לא
היה כימעת הכול מת!
אפילו שהיא מנסה בכול כוחה שלא לישכוח להיזכר אך
זה לא עוזר לא הכול יחזור כי את .. זו את זו.. שהרגת
אותו ואותך מבפנים!, את הפרח שידע לומר לך עד כמה את
אוהבת אותו כול-כך!!
מאז אותה פרידה.. הכול הישתנה.. [לטוב ולרע]