כן, החלטתי.

אני עומדת לשים סוף לבלוג הזה. זהו. נשבר לי ממנו.

זה לא אומר שאני אעשה את זה כרגע, או אמחק אותו, זה פשוט אומר שכבר בקושי יש לי רצון לעדכן, ו... כבא לא מעט זמן אני רוצה לפתוח בלוג חדש. נוח יותר. אבל גם את זה אני לא אעשה ככל הנראה. [למרות שאהבתי את העובדה שהמספר מתחיל בשלוש. ותק זה כיף:]

מה גם, ששרון עדיין לא חזרה, הכלבה הקטנה. שתמות. אני אמצא לי מישל פייפר במקום אחר.

זה לא אומר שזה הפוסט האחרון וזה גם לא אומר שלא. זה אומר שקצת נמאס לי, ו.. אולי פשוט אני אפסיק לכתוב יום אחד. ואולי גם לא. [אין לדעת.. בוווו... ]

בכל מקרה, היה לי נחמד. אי אפשר להגיד שלא.

אבל מיציתי. 58 קטעים. מבחינתי זה מכובד, ומי שלא מסכים איתי יכול לנמנם מצדי על פסי רכבת.

אז ביי פור נאו [ולא פרוול!]

אני לאהוב הרבה.