איזה יום נורא.
זה אחד הימים הכי נוראיים שהיו לי (נמצא ברשימת 50 הימים הנוראיים ביותר שלי) חוץ מהימים ההם...
התעוררתי בבוקר מאוחר, עייפה, לא עשיתי מערכת להיום, לא הטענתי את הפלאפון, מה שרציתי ללבוש היום בכביסה,
אני חולה, כשבאתי לצאת (6:44) וזה הזמן הכי מאוחר שאני יכולה לצאת, אבא שלי אמר שאני לא הולכת לבית הספר עד שאני
לא מחליפה ג'ינס אז איחרתי עוד יותר ויצאתי באיזה (6:48) וההסעה אמורה להגיע ב6:47, גם נראה לי שהשמנתי מאתמול
למרות שלא אכלתי הרבה, השיער שלי נראה נורא כי לא הספיקו אתמול מים חמים אז לא חפפתי. וזה רק מהבוקר.
אני מרוצה מעצמי , וכולם אוהבים אותי כמו שאני ^^"
(פולינה) כבר רואה את החיים שלי בעוד 20 שנה:
משקל: 50
מקום מגורים: בית פרטי בהרצליה פיתוח :P
השכלה: דוקטורט ברפואה , יחד איתי !!
עבודה: בנתיים מתמחה , שנה שלישית .
בעל, ילדים: חתיך 2 מטר + 2 ילדים ואחד בבטן D:
חברים: פולינה !! 3>
מוטיב הבגד בסיפור שאול
בתקופת התנ"ך ייחסו לבגדים משמעות סמלית מעבר לשימושם ככיסוי לגוף ולהגנה מפני הקור. הבגדים סימלו את מעמדו, תפקידו ושליחותו של האדם. כאשר הועברו בגדים כלשהם מאדם לאדם, פעולה זו סימלה את העברת תפקידו של בעליהם הקודם של הבגדים לבעליהם הנוכחי. פשיטת בגדים סימלה לעתים את שינוי מעמדו של האדם שלבש אותם, והעברת סמכויותיו לאדם אחר.
בסיפורי שאול בולט מוטיב הבגד: שמואל א' טו- שמואל מתעמת עם שאול מכיוון שלא ציית לאלוהים: שאול חמל על הצאן והבקר וכן על אגג מלך עמלק כאשר היה עליו להרוג את כולם. שמואל מודיע לשאול שה' מאס בו ועומד להדיחו מכס המלכות. שמואל החל ללכת, ושאול מיהר לעכבו, תפס במעילו וקרע אותו. שמואל בדבריו הצביע על הסמליות של קריעת המעיל: "ויאמר אליו שמואל קרע ה' את ממלכות ישראל מעליך היום, ונתנה לרעך הטוב ממך." (שמואל א פרק טו פס' כח). קריעת המעיל שלו היא סמל לקריעת מלכות ישראל ממנו.
שמואל א' יז- מלחמת דוד בגוליית. דוד הצעיר וחסר הניסיון ביקש להלחם בגוליית, ואחר היסוסים רבים הסכים שאול לבקשתו. בהתחלה הלבוש שאול את דוד במדי קרב: "וַיַּלְבֵּשׁ שָׁאוּל אֶת דָּוִד מַדָּיו וְנָתַן קוֹבַע נְחשֶׁת עַל רֹאשׁוֹ וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ שִׁרְיוֹן: וַיַּחְגֹּר דָּוִד אֶת חרבו מעל למדיו וַיאל ללכת כי לא נסה... וַיסִרֵם דוד מעליו:" (שמואל א פרק יז' פסוקים לח-לט). בתקופת המקרא העידו מדי הקרב ושריונו של המלך על מעמדו הגבוה, ושאול ויתר עליהם למען דוד. ניתן לראות במעשה זה רמז לעתיד: פשיטת הבגדים והעברתם לדוד מסמלת את חילופי השלטון בין שאול לדוד. אך דוד סירב ללבוש את שריונו של שאול, מפי שהיה נער צעיר ולא חייל מנוסה, והשריון לא התאים למידותיו.
שמואל א' יח- כריתת ברית בין דוד ויהונתן בן שאול. יונתן פושט מעליו את בגדי המלכות ומציע אותם לדוד. הוא יודע שפעולה סמלית זו הוא מוותר על זכותו לרשת את כס המלכות לאחר שאול אביו. מאוחר יותר בפרק כג, הוא גם מצהיר על כך במילים: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַל תִּירָא כִּי לֹא תִמְצָאֲךָ יַד שָׁאוּל אָבִי וְאַתָּה תִּמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לְּךָ לְמִשְׁנֶה..." (שמואל א' פרק כג' פסוק יז). דוד אינו מסרב לקבל את בדי המלכות של יונתן. כריתת הברית בין דוד ליונתן אירעה לאחר ששמואל משח את דוד למלך, ועל כן ידע דוד שהוא עתיד להחליף את שאול על כס המלוכה.
שמואל א' יט- מעמד ההתנבאות של שאול. כאשר רדף שאול אחרי דוד נודע לו שדוד הצטרף לשאול וביחד הם שוהים ביישוב ניות. לאחר שכל השליחים ששלח שאול לא הצליחו לתפוס את דוד, יצא למשימה בעצמו. כאשר הגיע לניות, נחה עליו רוח ההתנבאות והוא פשט את בגדיו והתנבא לפני שמואל. פשיטת הבגדים מצביעה על המצב הנפשי המעורער ששאול היה שרוי בו, ומהווה אמצע נוסף בידי המחבר ללעוג לו והזכיר את אי התאמתו למלוכה. פשיטת הבגדים גם מציינת עוד מעשה סמלי: היא מצביעה על העובדה ששאול עצמו הבין שאינו ראוי עוד לשמש מלך על ישראל ועליו לוותר על המלכות. מכיוון ששמואל הודיע לו על סילוקו מן המלכות, התפשטותו לפני שמואל היא מעין הסכמה על דברי שמואל.
• בשמואל א' כד מסופר, ששאול יצא לרדוף אחרי דוד במדבר עין גדי עם צבא של כ- 3,000 איש. באמצע המרדף מצאו עצמם הנרדפים בקרבת הרודפים - הם ישבו באותה מערה. בניגוד לדוד ואנשיו, שאול ואנשיו לא היו ערים לכך. אנשי דוד עודדו אותו לפגוע בשאול: "...הִנֵּה הַיּוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה' אֵלֶיךָ הִנֵּה אָנֹכִי נֹתֵן אֶת איביך (אֹיִבְךָ) בְּיָדֶךָ וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר יִטַב בְּעֵינֶיךָ..." (שמ"א כד 4). דוד הושפע מן הדברים, התקרב אל שאול בחשאי וחתך את קצה מעילו בלי ששאול או אנשיו ירגישו בדבר. לאחר שיצא שאול מן המערה, קרא אליו דוד והראה לו את כנף מעילו החתוך. חיתוך המעיל היה סימן שדוד יכול לפגוע בשאול אילו רצה בכך, ומזה אפשר להסיק שדוד לא רצה לפגוע בשאול. שאול הודה בכוונותיו הטובות של דוד ונשבע להפסיק את המרדף אחריו.
• בשמואל א' כח ביקש שאול לדעת מה יהיו תוצאות הקרב שאליו הוא עתיד לצאת. לשם כך הוא נעזר בבעלת אוב שהעלתה את רוחו של שמואל. שאול חשש לגלות את זהותו לבעלת האוב ועל כן פשט את בגדי מלכותו ולבש "בְּגָדִים אֲחֵרִים", כנראה בגדים של פשוטי העם. חז"ל ראו בזה מעשה סמלי - אות לירידת שאול מן השלטון: בלילה שלפני מותו הוא פשט את בגדי מלכותו כאות לכך שבקרוב כבר לא ימלוך על ישראל.