קיבלתי רגילה עכשיו, כל כך הרבה זמן לא הייתה לי רגילה ועד שאני מקבל אותה אני לבד בבית אין שום תוכניות וכלום לא הולך לי.
שני שזאת אחת שאני יוצא איתה יוצאת מחר לאפטר, אני לא יודע למה אבל אני אפילו לא מצפה לזה.
לפני יומיים ראיתי את נורית הולכת ברחוב, לא הרגשתי נעים לעצור לידה אבל כשהגעתי הבייתה הייתי חייב להתקשר.
נורית היא חברה לשעבר שעשיתי איתה המון טעויות, חבל שהיא לא הייתה זמינה אחרי זה אמרו לי שהיא החליםה פלאפון.... חבל....
היו לי מעט מאוד דברים לרשמתי לעצמי לעשותב רגילה הזאת אבל אחד מהם היה לערוך את הספר שכתבתי....
מאוד קשה לילהתחיל עם זה.
יש שם דברים שרשמתי ואני לא בטוח שאני באמת רוצה לתעד.
אחד מהדברים האילה זאת מעיין.
מעדיין היא האקסית האגדית זאת שכולן אחרייה לא יעמדו בסטנדטים שהיא יצרה.
קשה לי להסביר למה אבל האמת היא שמהשנייה הראשונה שראיתי את העניים שלה הבנתי שהן הרבה יותר קשורות אלי מאשר לכל אדם אחר ביקום.
מעיין עזבה אותי (זרקה אותי) אחרי ארבעה חודשים שהיינו ביחד.
שום דבר לא היה אותו דבר מאז.
אני מבלה חמישית מהחיים שלי מנסה להתגבר או למצוא זוג עניים דומות.
לפני כמה שניות ביקשתי את הטלפון שלה מאחותה הקטנה...
עדיין לא קיבלתי תשובה, נראה מה יהיה.
מה נעשה? מה נעשה?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
