אני מתגייסת עוד 3 ימים....
והפרידה הולכת להיות כל כך קשה...
אני לא מסוגלת להיפרד עדיין..
ואני יודעת שאני אחזור בסופי שבוע....
אבל אף פעם לא ניפרדתי מאנשים לתקופות כל כך ארוכות...
אני רגילה לראות את ההורים של כל יום...
לדבר עם החברה הכי טובה שלי... ולצחוק ולבכות ביחד...
להיות עם חבר שלי כמעט כל דקה מהיום...
אפילו להיות סתם עם אח שלי באותו חדר בלי לדבר....
ואני לא יודעת איך אני אהיה בלי זה...
בלי לראות את אמא שלי בסוף היום וסתם לשבת ולדבר איתה... או סתם לשבת עם אבא ולדבר על פוליטיקה ומכוניות...
והוויכוחים עם אחי על שטויות... בלי הסיפורים של סבתא מהנעורים שלה...
ואני יודעת שאולי כרגע אני קצת מגזימה ואני לא הולכת לתמיד....
פשוט קשה לי לחשוב על זה שאני הולכת למקום כלשהו בלעדיהם..
בלי חבר שלי שהיה איתי כל הזמן ותמך בי בהרבה כל כך דברים..
בלי החברה שהיא הנפש התאומה שלי... שתמיד הייתה לידי גם כשאני הייתי אנוכית... אני לא יודעת איך אני אסתדר בלעדיה..
לכל החברות והחברים שלי... שתמיד שמחו אותי ותמכו בי בהכל...
יש שיר שמצאתי במקרה באינטרנט:
מילה קטנה
רציתי לומר מילה קטנה
מילה שאומרת המון
ועטופה כל כך אהבה
מילה שמעלה חיוך על הפנים
וגורמת טוב בלב להרבה שנים
מילה בעלת 4 אותיות
שעל הלב חורטת...
מילה אחרת מכל המילים
מילה שונה
שאומרת-
תודה!!!
רציתי לומר לכולם שאני אוהבת אתכם ואשמח מאוד שנשאר כולנו בקשר...ותודה לכם על התקופה הכי יפה ומאושרת בחיי....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
spidergirl