yuki-na -השלג שבפנים

הירח זהר,בנוגה אפלה,

מבעד לנימי דמדומים,

מעבר להר.

ואתה שורק מנגינה עליזה,

מפנה את עינייך,פוגש בעיניי,

ואיפה אתה?

אני איני יודעת-כי אינני מוצאתך בעיניים עמוקות,

ואולי אתה איתי?-באמת?-אתה האמיתי?

לא,זה לא אתה.

הירח נשא אליי חיוך קטן,מעודד,

שאומר,הוא כאן,

אבל לא השתנת,אפילו לא קצת,

ואני שוב תוהה,בעוד אני צפה על רסיס האור שפגעו בשפתייך,

איפה אתה?

אבל עכשיו זה כבר לא משנה,

לא משנה מי אתה,או מי מסביב,רק שנינו,לבד,בעולם,

בעוד דמה של השמש,מטפטף קלות לתוך אפלת הליל החם,

והרוחות מפיחות את הזכרונות האחרונים שלי איתך,

של נשיקה,בליל קיץ חם,

ועל שפתיים חמות ורכות.

בעוד אני משפשפת עיניי,מפהקת קלות,

מודעת לעובדה,

שנרדמתי שוב על החלון,

אבל-אני יודעת..זה לא רק חלום.