ואו כל ך הרבה דברים מעמיסים עליי .
טוב אז על הקטע של ההווא... מהפוסטים הקודמים
עבר לי . איך שהוא יש לי הרגשה שלא באמת אני אהבתי אותי.
ז''א אומרת כן אהבתי אותו אבל לא כמו שחשבתי שאהבתי.
בכל זאת שנה וחצי . של סבל דיכאון . ת'אמת דיי נמאס לי לשבת על הבנאדם הזה.
כאילו זה מן הרגשה של את לא אוהבת אותו את התרגלת לזה שהוא תמיד היה שם כדי להתמזמז.
פאק?!. אני לא בנאדם כזה. הוא הצליח לשנות אותי ולברוח. זה בלתי ניתן להסבר.
אני ממש לא הבנאדם הזה. השנה וחצי ז''א כבר שנתיים בערך אני חשבתי שהוא הכל בשבילי.אבל דיי טעיתי וזה לא חדש לי . אני תמיד טועה.
הוא לא . אני כן אוהבת אותו. אי אפשר לשכוח את מה שהיה בינינו . אבל דאמט... איך לעזאזל הגעי למצב שהגעתי אליו.
בלאט.
מזמן שלא הרגשתי בטחון של מישהו . מזמן לא אמרו לי . אל תידאגי אני פה בשבילך . בשביל שיהיה לך טוב .
פאק אני כל כך תקועה במצב הזה.
אתמול דיברנו וברגע שהוא כתב לי הלב שלי דפק כמו שהלב שלי דופק אחרי ריצה.
הידיים שלי רעדו !? מה הבנאדם הזה עושה ממני לעזאזל !?
אני רוצה לברוח אבל לא נותנים לי.
אני תמיד אמצא סיבה לריב אבל אולי בגלל זה אנשים עושים אותי בנאדם מיוחד.
אני רוצה שפעם אחת בנאדם יבוא ויגיד כמה שאני גרועה.
כל הזמןו אני מקבלת תמיכה של מישהו וזה כבר נמאס. אני רוצה משהו חדש לחדש אותי.
אני רוצה לחזור שנתיים אחורה כדי לתקן את מה שעשיתי .
הבנאדם לא יודע לקבל אהבה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
CrazY-DeviL