אני שוב די גאה בעצמי. וואו, יומיים ברצף- מישהו צריף לתעד את האירוע הלא- רגיל הזה.
בכל מקרה, סיימתי בשעה טובה (אחרי קצת פחות משבוע...) את הארי פוטר ורוחות המוות..(שד"א, מישהו אמר לי שאלה בעצם אוצרות המוות- מה שהרבה הרבה יותר מתאים לסיפור, אבל Hallows זה רוחות, לפי מיטב ידיעתי OO).
אה, ד"א, אני יודעת כמה שזה מעצבן כשמספמרים לך (ככה אומרים את זה?), אז
אני לא מתכוונת לכתוב שום דבר על העלילה, לרמוז, לגלות פרטים וכו'.
הספר די שנוי במחלוקת מבחינתי...ממש קשה לי להחליט בקשר אליו.
מצד אחד- היי, זה לא אמור להיות תסריט לסרט פעולה!!
חוץ מזה שאני חוששת שאחרי הספר הרביעי לרולינג נגמרו הרעיונות, עכשיו זו די כתיבה בשביל הכסף.
Anyway (המ. ממתי אני משחילה מילים באנגלית? oh no, אני לא מיכל אמדורסקי, באמת שאני לא!), הספר לא היה מאוד מחובר..קשה להסביר, אבל זה היה כאילו..כלום לא קורה, כלום לא קורה..בום! קרה! בום! בום בום בום! בערך מחצי הספר..לא מתה על העניין.
ומהצד השני..בתור בת תמותה שמאוד משתדלת להמנע מהצדדים הרכלניים ו..הטלנובליים שלה, אני בכל זאת בת תמותה,
ולפעמים אנחנו פשוט אוהבים שדברים ואירועים מסוימים כאלה קורים...
ובקיצור, עוד לא החלטתי. לפחות אני יודעת שהוא לא האהוב עליי.
ולמרות הכל- האנגלית שלי ממש השתפרה, גם הקריאה (ווהו- הגירסה הבריטית).
so...always look on the bright side of life!
* murmurde, gaze ו- doe אלה מילים כ"כ מגניבות.
* אמרו לי כשאני קוראת בקול רם אני נשמעת כמו המכשפה משודדי הקאריביים. אני שוקלת להכחיש.
עריכה:
שיט. שוב אין לי מה לקרוא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
חציל מנוקד