ישבנו שם 6 בנות. טוב, לא ממש בנות, למען האמת- שש בנות אדם.
הן ממש לא היו בנות. הן היו נשים. וזקנות.
הצעירות היו בנות 30 בערך (רק שלוש מהן..), לשאר אני נותנת משהו בין 50 ל-200.
כולן שם ממש התפלאו כשנכנסתי, בעיקר כשהתיישבתי, והסתבר שאני התלמידה ולא אמא שלי.
גם המדריכה ממש התפלאה כשהיא באה לעזור לנו לשלב בדים- היא כמעט ירקה עליי את התפוח של ארוחת הצהריים (באופן מפתיע, אני חושבת שהייתי מסוגלת לשרוד גם בלי המחווה המסויימת הזו).
כמובן שלא הספקתי לבחור הכל בזמן, ידעתי שאני צריכה לקנות את זה- ולא באותו היום, חצי שעה לפני תחילת הקורס.
בכל מקרה, לשיעור נכנסתי עם חצי מהבדים הדרושים.
ישבתי על קוצים שעה בערך של הסברים התחלתיים (אנחנו מתחילות, בכל זאת..), בתקווה שאסתדר עם מה שיש לי.
כן, הסתדרתי. אפילו מאוד.
היא לימדה את כולן לתפור ביד...כולן גם התחילו בזמן השיעור, אני נתקעתי על ההתאמה (לא, אני מסרבת לחפף) בין הריבועים.
אז עשיתי קולות של שטיח וכשחזרתי הביתה המשכתי לתפור במכונה- הרי תמיד אמרתי שאני בעד הקידמה.
אגב, הן כולן יעשו שמיכה מטופשת של שישה ריבועים לתלייה על הקיר. אני שונאת שמיכות-מטופשות-עם-שישה-ריבועים-לתלייה-על-הקיר, אז אני מתכוונת לתפור 2-3 ריבועים לכל שיעור במקום אחד,
ולי יהיה כיסוי מיטה (הוא כחול-טורקיז-תכלת-חום! כחול-טורקיז-תכלת-חום!!!!).
היה כ"כ נחמד, אני אוהבת לתפור- זה מרגיע (עד שהמכונה מתעוררת ומקבלת חיים משלה. אז זה ממש לא מרגיע).
בינתיים יצאו שני טלאים, עד השיעור הבא (2 בדצמבר) יהיה עוד אחד.
אני כבר ממש לא עומדת בקצב של הדברים המגניבים שאני רוצה לעשות...נראהלי שאני הולכת לעשות רשימה, כדי לא לשכוח. יחי תפוז.
אגב, אם מישהו מוצא לי חנוכיה\סופגניה\משהו שקשור לחנוכה (והוא יפה! מצאתי כבר שניים מכוערים) בקיפולי צמצם (iris folding) הוא אדיר. אבל ממש ממש אדיר, כי אני לא הצלחתי גם אחרי שלוש שעות של חיפושים בגוגל.
*עריכה (בזמן האחרון אני עורכת הרבה..)*
ווואווווווווו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
שימו לב שאני לא נוהגת להכפיל אותיות.
מצאתי (טוב, בעזרת מישהי) אתרי בדים עם דברים א-ד-י-ר-י-ם!!!!!! אני חוששת שאני הולכת לקפץ עד בלילה מהתרגשות, אפילו שלא אכלתי 3746878972-967 פרוסות עוגה.
יש באתרים האלה בדים שחיפשתי כבר הרבה, והם כ"כ יפים!!
קיפודים,כבשים,חזירונים,סנאים,פרחים,נקודות,פסים,פילים,צבאים, אפרוחים- Heaven, I'm in Heaven..
הווו. אני כ"כ מתרגשת.
הבעיה היחידה: זה בחו"ל, זה יקר, יש עוד עלות משלוח.
מסקנה: אני יכולה להמשיך להסתכל מרחוק, אני מניחה.
* עריכה נוספת*
הולי שיט!
אני הולכת לנסוע למפגש חריזה באשקלון עם הזקנות (הן בנות 20-30!), וגיליתי שזו שנותנת לי טרמפ היא אמא של מישהו ממגמת המוסיקה בבית הספר. שלי. אני חושבת שאפשר להגיד שלום למה שנשאר מהתדמית החברתית שלי..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
חציל מנוקד
