נכנסתי לבלוג בכוונה לכתוב פוסט די מעוצבן.
פתאום קפצו לי המון פונקציות מול העיניים, מוזר מאוד.
ואז גם גיליתי את הסמיילים בתחתית. ממש ממש הזוי.
ושימו לב-
, טדה! מסתבר שגם לי יש פרו (יה מן! גם אני רוצה להתלהב קצת).
אז אני מתכוונת לחרוש על העיצוב כשיהיה זמן (יה, רייט.), ונראה מה יהיה
(וואו, זה ממש כיף.)
אבל בכל מקרה אני רוצה פוסט מעוצבן. אז הנה הוא בא.
כמה חסר טאקט בן אדם מסוגל להיות?
לא מספיק שהוא ידע על חברים קודמים, שאהבתי מישהו אחר (פעם, מזמן..כשהייתי צעירה..היה חמש
), אבל לא.
לא הספיקו לא הרמיזות, לא.
לא הספיק לו שנכנסתי בו לפני יומיים, כדי להבהיר לו שיתחיל לדבר אליי יפה, כי אני לא חברה שלו (!!).
לא הספיק שביומיים האחרונים אני מאוד מאוד קרירה אליו, מנסה להבהיר לו שאני יושבת ליד ע', שלא מתחשק לי לדבר בשיעור.
אתה לא מבין, אבל נוע"מ לא יעזור לך. או מועצת הנוער, גם לא העירונית. זה לא משפיע עליי.
ולא יעזור אם תנסה לגרור אותי להופעות, או לפעילויות מועצה, או שתציק לי שאצטרף למועצה בעצמי.
אני מבינה רמזים, הגיע הזמן שתבין גם אתה. אתה חושב שאני לא שמה לב שאתה מתאמץ לשבת לידי? או שבהפסקה אני מתאמצת לשבת רחוק ממך, ואתה דווקא מתקרב, וממלמל לע': "אני אשב ליד נעמה, פה כיף- יש צחוקים ובאלאגנים"?
חבוב, רד ממני! כמה רמזים אתה עוד צריך? אתה נהנה לחכות להתפרצות שלי לפני כולם, להיות מובך?
אני ל-א מ-ע-ו-נ-י-י-נ-ת.
אני לא כזו אטרקציה, אז מה העניין? יש בנות הרבה יותר יפות ממני, או חברותיות יותר ממני, או אלוהים יודע מה.
אני גם שונאת שנמרחים עליי.
ואם תמשיך, זה לא ישנה את דעתי, להפך. אין לך מושג כמה טעויות עשית לגבי באופן הפעולה שלך, כי זו לא אני.
חבל שהתעקשת שנהיה יותר מידידים, כי את זה עשיתי פעם ברצון.
ואם תמשיך, אני מבטיחה לך שלא אשתוק יותר. וההתפרצות הבאה תהיה כבר לפני כולם.
כרגע יידעו אותי שיש שנה לבלוג. אז, היי, מגניב.
יש לבלוג שנה.
אני חושבת שבערב אעשה משהו מגניב, גם עם הפרו, גם עם השנה. (:
אני מרגישה זקנה פתאום 