לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מי ישב לי על הפסנתר? OO


זהירות, גמלים בדרך.

Avatarכינוי:  חציל מנוקד

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2007    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2007

וואו.


פתאום, כשדברים קורים למישהו מסביבתך, זה הרבה יותר מוחשי.

כל כך הרבה יותר מוחשי, שזה מפחיד.

אמנם לקחו לי כמה ימים כדי להגיע לכתיבה של העניין, אבל אני פה.

כשידיד שלך יושב בקניון ומחכה למישהו במחלקה של האוכל, זה נורמאלי.

כשידיד שלך הולך לשירותים כי האיש שחיכה לו לא הגיע, זה נורמאלי.

כשמכסים לידיד שלך את העיניים עם הידיים, מנסים לדחוף אותו לתא וההמשך ברור, זה כבר ממש לא נורמאלי. ממש ממש לא נורמאלי.

אני רק חושבת- מזל שהוא הבין. מזל שלא קפא במקום, אלא ברח משם.

וזה מטורף- כמה ששונה לקרוא על זה בעיתון, ולהבין את זה מרחוק, מאשר לשמוע סיפור מקרוב.

 

וואו, כאילו שלא הייתי לחוצה מספיק בנושא הזה. מזל, מזל, מזל.

 


אני מנסה לסיים עיצוב ולכתוב פוסט שנה-לבלוג כבר שבוע. זה לא הולך.

אבל אני עובדת על זה עדיין, בתקווה שמתישהו זה ייגמר..

 

נכתב על ידי חציל מנוקד , 31/12/2007 14:22  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



גורם לי להרהר.


לפעמים כשאני עצובה, אני חושבת.

איזו זכות יש לי להיות עצובה? הרי יש לי כל מה שאני צריכה!

יש לי בית, אני חיה בארץ ישראל, לומדת בבית הספר, כלום לא חסר לי.

לפעמים, כשאני חושבת על סבלם של אחרים, זה גורם לי להתבייש, איך בכלל יכולתי להתעצב.

הרי לא נתקלתי באנטישמיות, לא סבלתי חרפת רעב, לא איבדתי (טפו טפו טפו) אדם יקר לי, שלא לדבר על משפחה שלמה.

 לא השפילו אותי והתעללו בי. אין לי שום זכות להתלונן.

 

לפעמים צריך לזכור את מה שיש לנו, לא את מה שאין. כי זה הרבה.

נכתב על ידי חציל מנוקד , 27/12/2007 20:15  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הזוי, לחלוטין.


נכנסתי לבלוג בכוונה לכתוב פוסט די מעוצבן.

פתאום קפצו לי המון פונקציות מול העיניים, מוזר מאוד.

ואז גם גיליתי את הסמיילים בתחתית. ממש ממש הזוי.

ושימו לב- , טדה! מסתבר שגם לי יש פרו (יה מן! גם אני רוצה להתלהב קצת).

אז אני מתכוונת לחרוש על העיצוב כשיהיה זמן (יה, רייט.), ונראה מה יהיה  (וואו, זה ממש כיף.)

אבל בכל מקרה אני רוצה פוסט מעוצבן. אז הנה הוא בא.

 


כמה חסר טאקט בן אדם מסוגל להיות?

לא מספיק שהוא ידע על חברים קודמים, שאהבתי מישהו אחר (פעם, מזמן..כשהייתי צעירה..היה חמש ), אבל לא.

לא הספיקו לא הרמיזות, לא.

לא הספיק לו שנכנסתי בו לפני יומיים, כדי להבהיר לו שיתחיל לדבר אליי יפה, כי אני לא חברה שלו (!!).

לא הספיק שביומיים האחרונים אני מאוד מאוד קרירה אליו, מנסה להבהיר לו שאני יושבת ליד ע', שלא מתחשק לי לדבר בשיעור.

אתה לא מבין, אבל נוע"מ לא יעזור לך. או מועצת הנוער, גם לא העירונית. זה לא משפיע עליי.

ולא יעזור אם תנסה לגרור אותי להופעות, או לפעילויות מועצה, או שתציק לי שאצטרף למועצה בעצמי.

אני מבינה רמזים, הגיע הזמן שתבין גם אתה. אתה חושב שאני לא שמה לב שאתה מתאמץ לשבת לידי? או שבהפסקה אני מתאמצת לשבת רחוק ממך, ואתה דווקא מתקרב, וממלמל לע': "אני אשב ליד נעמה, פה כיף- יש צחוקים ובאלאגנים"?

חבוב, רד ממני! כמה רמזים אתה עוד צריך? אתה נהנה לחכות להתפרצות שלי לפני כולם, להיות מובך?

אני ל-א מ-ע-ו-נ-י-י-נ-ת.

אני לא כזו אטרקציה, אז מה העניין? יש בנות הרבה יותר יפות ממני, או חברותיות יותר ממני, או אלוהים יודע מה.

אני גם שונאת שנמרחים עליי.

ואם תמשיך, זה לא ישנה את דעתי, להפך. אין לך מושג כמה טעויות עשית לגבי באופן הפעולה שלך, כי זו לא אני.

חבל שהתעקשת שנהיה יותר מידידים, כי את זה עשיתי פעם ברצון.

 

ואם תמשיך, אני מבטיחה לך שלא אשתוק יותר. וההתפרצות הבאה תהיה כבר לפני כולם.


כרגע יידעו אותי שיש שנה לבלוג. אז, היי, מגניב.

יש לבלוג שנה.

אני חושבת שבערב אעשה משהו  מגניב, גם עם הפרו, גם עם השנה. (:

אני מרגישה זקנה פתאום 

נכתב על ידי חציל מנוקד , 24/12/2007 15:07  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

2,342

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לחציל מנוקד אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על חציל מנוקד ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)