יאאק אביבעע

שתחנק העורבת ה#$%^&*)&^%#$@^%&*) הזאת ~_~

נמנ אז אחרי כמעט חודש .. עידכון

טוב אז פשוט אין לי זמן

וגם כוח לכלום

כל הזמן בית ספר בית ספר בית ספר

נ מ א ס ; ;

אם מישהו זוכר ~אהמקראבבלוגבכללאהמ~ שנה שעברה גם פחות או יותר באותו הזמן

עברתי איזה התמוטטות עצבים שקשורה לבית ספר אהממבחןבהיסטוריהאהמ

ודי שקעתי בדכאון לחודשיים ואח"כ זה פשוט עבר ואפשר לומר שבאמת נהנתי ללכת לבית הספר (מבחינת הפסקות חברים וכל מה שלא קשור ללימודים)

וגם הציונים די היו בסדר והצלחתי לששרוד את השנה והכל

בכולופן חשבתי שעבר

מסתבר שזה לא ..

אולי דכאון של חורף אבל אני פשוט עייפה מהלימודים ואני מוצאת את עצמי במצב שהייתי בו שנה שעברה

שכל בוקר זה מאבק עם עצמי לקום מהמיטה וללכת לבית הספר

ולמצוא את עצמי על סף דמעות לפני כל מבחן ולהתאמץ המון לא לעבור עוד התמוטטות עצבים ><

הפעם אלה לא הסיבות של שנה שעברה שאני לא נכנעת .. שנה שעברה זה היה להורים שלי לא לאכזב אותם והכל

השנה אני יודעת שאני מסוגלת ושאפשר להינות והכל

אבל פשוט אין לי כוח

אולי זה בגלל העומס .. כל יום ללמוד עד 5 .. ואז ביה"ס נסחב איתי לבית

ושיעורים ועבודות ומבחנים ואעאעא

אויל גם כי מה1 לספטמבר לא באמת היה לי חופש .. וזה הולך להמשך עד ה2 ביולי ~_~

גם חופשת החורף שתהיה לנו ב5 לפברואר לא תהיה באמת חופשה... וגם פסח הולך להיות כמו שנה שעברה ..עומסעומסעומס

עכשיו בגלל ההכנות לפולין אני אסיים ב8 גם בימי שני בנוסף לחמישי

וקולנוע מתארך לו מדי פעם עד 5 וחצי-6

והמבחנים עדיין לא הפסיקו לי .. הגל הראשון והשני התחברו

כל הציונים ירדו לי השה ... בממוצע ירד ל70

נמאס לי מהעומס הזה

כבר אין לי חיים

גם עכשיו אני אמורה לעשות שיעורים ודחיתי את זה בשעה שעתיים

במבחן האחרון בלשון קיבלתי 72 .. הציונים היו חרא אז כולם אומרים לי שזה מצוין ..

זה לא מצוין ... לא אכפת לי שכולם יקבלו גם 43 הממוצע שלי בלשון הוא 84

בהיסטוריה ירדתי ל70 בספרות בכלל ל60

הציונים בקולנוע חרא ... את המבחן האחרו ןאפילו לא עשיתי ...\

אני מפחדת על הבגרות שלי בנוער שוחר משפט .. עוד חודש בדיוק ... ושבוע הבא מתכונת

זה כל כך לא הוגן שהצלחתי להעלות את הממוצע שנה שעברה ל86 והתאמצתי המון

ועכשיו בגלל העומס אני הופכת לתלמידה של 70

אין זמן ללמוד אני כבר מביאה את השיעורים להפסקות

יש לי הרגשה שאני אתחרט על היציאה לפולין .. אבל לא אכפת לי

כבר חצי שנה שלא קראתי ספר .. לפני חודשיים רק אמרתי שנמאס לי ופיניתי כמה שעות וקראתי את דמדומים

אני מנסה לשכנע את עצמי שכמו ששנה שעברה הצלחתי גם השנה אני אצליח

אבל זזה עוד 5 חודשים של עומס ושלא יהיו לי חיים בהם

אם זה ימשיך ככה אני לא בטוחה שאני באמת אצליח לשרוד את השנה

אבל בכל זאת אני מנסה לשמור על אופטימיות וגם מצליחה ..

ומזמזמת לעצמי את השורה , שאולי לא באותו הקשר כמו בשיר אבל אני חושבת שהיא כל כך נכונה לכל מני תחומים בחיים ,

" I won't give up til it's over "

עד לפעם הבאה .. אני מקווה באמת שהסוף יהיה ה2 ליולי ...

ליאור