- כן גם אני חושבת ככה + שילוב של מצב רוח מגה באסה. מישהי כאן נוחרת כאילו היא מעלה גרה וזה עושה לי בחילה אז שמתי אזניות כדי לא לשמוע אותה שירים שקטים להרדם איתם ואז שיר אחד הכניס אותי למצב רוח באסה.
- לא שמעת מה היא צועקת? "אהובי אהובי אהובי אני כאן אתה לא רואה?!"
הורס אותי השיר הזה..
- מה את מזדהה?
- כן רבתי איתו אז אני מזדהה.
- שמרי על המצב רוח.
- אני לא מצליחה
- מה קרה?
- אני שונאת אותו ואוהבת באותו הזמן. אי אפשר לצחוק איתו על כלום, הוא מחפש קטנות להתפס עליהן.. אין תחושה בכלל שאני חסרה לו כשאני כאן במילואים, אין תחושה שקשה לו כל כך הרבה זמן לא לראות אותי.. להיפך.. ככל שהזמן שאני חוזרת הביתה מתקרב אני מרגישה שהוא מרוחק יותר, לא יודעת מה יש לו! כאילו הוא מחפש לריב.
- איך עזבת את הבית? רבתם לפני שיצאת למילואים? אולי עשית משהו שגרם לו להתרחק?
- לא, הכל היה מקסים!
הוא גם היה מוזר, פתאום יום אחד התקשרתי והוא שתה לבד בבית והרגיש לא טוב מהאלכוהול והוא בכלל לא שותה בבית! ואז הוא אמר שזה בגלל שאני לא שם ואז פתאום קיבל עלי סיבוב.
- כשאת אומרת שאי אפשר לצחוק איתו על כלום למה את מתכוונת?
- אני מנסה לצחוק איתו סתם לדוגמא אמרתי לו שהוא יענש על זה שהוא כעס שלא התקשרתי בארבע בבוקר כשניגמר איזה בלאגן שהיה לי בעבודה, ורציתי שיזרום וישאל מה העונש ואגיד לו שאני אוכל מקדונלדס בלעדיו.. במקום זה הוא התעצבן ואמר "המילה תענש לא היתה במקום ואת תשלמי עליה"
מה הוא מתעצבן??
- הסברת לו?
- כן
הוא מכיר אותי שנים הוא יודע טוב מאוד מתי אני צוחקת
- קורה לפעמים.. גם לי קורה שבעלי מסתובב על משהו שאמרתי ולא מצא חן בעיניו כשבכלל לא היתה לי הכוונה למשהו אחר.. תיראי גם אחרי שנים עדין לומדים אחד את השניה. אני עדין לומדת ומגלה את בעלי.
- אבל לי אין מה ללמוד עליו יותר..
- את זה את עוד לא יודעת.
- אני יודעת כי אני לא מגלה כבר יותר מידי זמן.
- ניראה לי שישנה בעיה של תקשורת.
- אוף סתם כותבת, בואי נצא לחופשה יחד
- לא תהיה לו בעיה עם זה?
- לא. זה במילא יקרה עוד איזה שבועיים.. והוא יחיה עם זה. יש גבול ויש דברים שאני צריכה קצת בשביל עצמי.
- אולי פה ישנה בעיה?
אתם נישמעים לי שונים לגמרי בתפיסה. הוא נורא מזכיר לי את בעלי בענין של בת זוג ובית. ואת הכי קלילה שיש, את פועלת מתוך רגש והרגש הזה לא מתואם עם התפיסה שלו ואז זה יוצר מצב שאף אחד מכם לא הרפה עד עכשיו ואולי אפילו הוא אגר הרבה כי ניסה כן לחיות עם הזרימה שלך ואת ראית כניראה שהוא זורם וניראה בסדר על פני השטח אבל בעצם בפנים הפריעו לו הדברים שאת עושה ואת המשכת לעשות את מה שאת אוהבת לעשות בלי להתחשב בו אבל לא במודע כי בעצם הוא לא אמר כלום.
- יש מצב כזה. לפעמים אני לא יודעת מה אני עושה איתו.
לפעמים בא לי לקום וללכת. אני לא רוצהה לשכוח את עצמי.
- אז את באמת צריכה לחשוב מה את רוצה לעשות עכשיו. את לא צריכה לשכוח את עצמך. את צריכה לדעת להרפות קצת. לאזן. הרי כל הענין של זוגיות חוץ מזה שזה כיף וטוב להיות ביחד וכיף לאהוב, את מתאימה את עצמך, הוא מתאים את עצמו, זה נהיה כמו סוג של פלסטלינה כחולה ואדומה שאם את שמה אותם יחד את רואה איך הם מתערבבים בצורה מושלמת אחד בשני. מה שאת צריכה לחשוב זה האם בא לך עכשיו לשבת ולדבר איתו, לשמוע אותו, לבדוק איתו מה הוא רוצה ולתאם איתו גם את הציפיות שלך או שפשוט את אומרת לעצמך שאת חותכת וזה בעצם להגיד שלא בא לך יותר ושבעצם אין אותה אהבה שהיתה.
- אבל אנחנו עושים את השיחות האלה כל הזמן וגם אם לא הולך לא יהיה לי האומץ לחתוך.. וגם אם אני נישארת אני לא יודעת איך לעשות טוב לשני הצדדים.
- השאלה שאת צריכה לענות עליה היא האם את מוכנה לעשות ויתורים ולאזן את מערכת היחסים שלכם? זאת אומרת האם את יכולה נגיד סתם דוגמא אני אזרוק משהו שאני משערת שמפריע לו, לוותר על יציאה כל יום ולדלל את זה ליציאה של פעם בשבוע?
- כבר עושה את זה. ומציעה לו גם לבוא איתי.
- האם את מוכנה לסדר לעצמך את העבודה בצורה כזו שתוכלו להיות יחד גם באמצע שבוע וגם בסוף השבוע? לפי דעתי הוא לא רואה אותך מספיק גם ביום יום, גם כשאת לא יוצאת, בגלל ששניכם עובדים המון. ואני כרגע לא מדברת עליו. את תדברי איתו עליו. אני כרגע מעלה לך נקודות שלפי דעתי בעייתיות.
- אני דואגת לזה גם. תמיד כשאני עובדת לילה הוא עובד לילה כדי שנהיה יחד ואני לוקחת יום חופש כשאין לו עבודה.
- את אוהבת אותו? באמת אוהבת ברמה של "אשאר איתו ויהי מה למרות שהוא לא מבין את היציאות שלי"
ואוסיף לשאלה
האם בכל זאת אחרי השאלות האלה את עדין לא מאמינה שיש לכם המון ללמוד אחד על השניה ושזה לפעמים תהליך קשה ולפעמים הוא גם כיף?
- אני מאמינה שאין מה ללמוד, אני לא יכולה לענות בכנות אם אני אוהבת אותו ויהי מה כי כרגע לא טוב לי.
- אז פה זאת גם בעיה. אם את לא יכולה לענות על השאלה האם את אוהבת אותו ויהי מה, אז זה גרוע. כי כשאוהבים, אוהבים גם כשלא טוב וכשלא טוב ואוהבים אז תמיד מאוד רוצים לתקן אבל אם לא טוב ולא יכולים להגיד "אני רוצה לתקן כי אני אוהבת ויהי מה" אז יש כאן משהו. נקודה למחשבה.
אני חס וחלילה לא מכניסה לך מילים לפה ולא מנסה לשתול לך מחשבות מיותרות, אבל את מעבירה לי את הרגשות שהיו לי קצת לפני שאני והאקס שלי ניפרדנו. אהבתי אותו אבל הגעתי למצב שלא יכלתי כבר לתקן כי כבר לא היה לי חשק.
- אני שם. אבל קשה לי לעזוב כי אני אוהבת אותו.
- אם את אוהבת אותו אני מאמינה שתצליחי להגיע איתו לעמק השווה.
תיראי, לדעתי הבעיה העיקרית שלו היא כזו: עזבי את כל המסביב שזה בקטנה, ענין היציאות, העבודה, החיים.. הוא חושב על חתונה. ואת לא שם בכלל וזה יוצר ביניכם פער וזה גורם לו להיות חסר בטחון. לדעתי זה הדבר העיקרי. שם את צריכה לחזק אותו. כשהוא יהיה מחוזק שם כל הדברים האחרים יסתדרו מעצמם.
את צריכה לגרום לו להרגיש שלמרות שאת לא שם, בחתונה, את איתו! ואת לא הולכת לשום מקום. הוא לדעתי לא מרגיש את זה ממך.
- הוא כן והוא גם אמר לי שכן.
- מילים ורגש הם לא תמיד תואמים.
- אוף אבל אני עושה את זה.
- אני מאמינה לך שאת עושה את זה. אבל אולי תשני טקטיקה. תנסי להשקיע בו יותר. בעצמך יותר. גבר אוהב אוכל וסקס. בסדר ההפוך - קודם סקס אחרי זה אוכל.
תארגני לו מידי פעם ערב כזה. קרצפי את הבית, תבשמי אותו, תבשמי את עצמך, חכי לו כמו האישה הקטנה שמחכה לגבר שלה. זו מחווה אחת מאלף שאת בתור אישה יכולה לעשות. ואת בשלנית מעולה אז זה בכלל מעולה.
- שונאת להיות האישה הקטנה
- נכון. והוא יודע שאת לא. ואת יודעת שאת לא. וזה מה שעושה את זה ליותר מדליק.
את תלמדי לעשות את זה גם כשהדברים ביניכם לא משהו. גם אחרי ריב.. זה הכי כיף. כשהוא רואה שאין לך אגו מולו ואז המייקאפ סקס.. אוחח..
- שכחת שאני לא מהמסוגלות לבוא ולהשלים.
- בסדר ואני לפני 3-4 שנים הייתי?!
לי היה פיוז קצר, כל דבר הייתי עונה, כל דבר היה לי מה להגיד, היה לי אגו מנופח..
- ואהבתי אותך ככה.
- עם הזמן הגעתי לתובנה שאין לזה טעם.. למה זה טוב? שאת עונה ואז הוא עונה ואז את עונה?
תפרידי את הענין של ביטול אגו לענין של ביטול עצמי. אלו הם שני דברים שונים.
- אבל ככה את.. אם את מצאת את בזה חוסר טעם זה משהו שהגעת אליו עם עצמך והחלטת לשנות. לי אין משהו כזה שאני רואה אצלי.
- את תגידי לו כשיפריע לך משהו. את תדעי גם לעשות את זה בצורה כזו שלא תצטרכי אפילו להוציא מילה והוא יבין.. בלי מילים יבוא אליך. הוא מבחינתו רוצה לדעת שאין לך מגננות מולו, שאת לא באה להלחם איתו, אחרי הכל הוא חבר שלך והוא אוהב אותך. ואת אוהבת אותו.
- נכון
- ומה שאת רוצה זה להיות איתו בשלום. אבל אנחנו יקירתי, עם כמה שזה ישמע פמיניסטי או שוביניסטי תלוי איך נסתכל על זה - אנחנו עשויות אחרת, אנחנו סובלניות יותר, סלחניות יותר. הם גם. אבל זה תלוי מה תשדרי להם.. אם תשדרי אישה עם אגו מנופח שיש לה תשובה לכל דבר, הוא יהיה כזה פי שתיים. אם תיהיי ההפך, הוא יסתובב סביב האצבע הקטנה שלך.
תיראי אני לא אגיד לך שלי אין מעידות ושאני לא עונה בכלל ולא עושה טעויות.. אני בעצמי בתוך התהליך הזה וחרא לי איתו כרגע.
- אבל את משתדלת.
- כן. אני משתדלת אני יודעת שאני משקיעה, וברגע שתדעי בפנים של הבפנים שאת משקיעה, הוא גם ידע.
- והוא משקיע?
- הוא ישקיע בהתאם. אין לי ספק. אבל זה חייב לבוא ממך. אני מכירה אותך, אני לא מדברת בכלליות, אני באמת מתאימה את המילים שלי לאופי שלך. את חמת מזג, את גם פתאום ניסגרת, את לא יכולה כשבאים אליך בטענות, וכל תקל שיש לך את צורבת אותו ולוקח לך זמן לשכוח.. אז מה שאני מציעה זה פשוט להרפות. תרפי מעצמך.. את מכבידה על עצמך סתם.. ושוב, זה תהליך זה לא משהו שיקרה מיד.. אבל תרפי.. הסירי חומות ותיראי לדוגמא עכשיו אם תתקשרי אליו הוא יהיה קר אליך ויכול להיות שבשיחת טלפון לא תצליחי לרכך אותו.. אבל תתעלמי מהעובדה הזו, דברי אליו ברכות.. כמה קר שהוא יהיה, את היי חמה אליו פי שלוש. עזבי אותו שהוא ממש יהיה מאושר ממך ומהיחס שלך למרות שיכול להיות שהוא לא יראה לך את זה, זה יקל גם עליך, את תסיימי את השיחה ותגידי לעצמך "וואלה יצאתי כלה" מהשורש כלי.
את לא תוותרי על מי שאת. את תיהי אותה אחת רק טובה יותר לבן הזוג שלך וזה גם יהפוך אותך סבלנית לא רק כלפיו אלא גם לסביבה.
שוב.. זאת אני. זאת דעתי.. אבל את כמובן תנגני את זה על פי המנגינה שלך ותשתמשי בזה מתי שניראה לך נכון.
- אני מאחלת לכל מי שאני אוהבת סתם כותבת משלו, חוץ ממך כי את כבר שלי. ולך אני מאחלת לדעת כמה את יקרה ושתוכלי לראות את עצמך בעיניים שאני רואה אותך.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
