מצחיק שקראתי ככה לפוסט.. גיסי כל הזמן אומר על לולה שהיא "מהות החיים" וממש אימץ את זה "מה שלום המהות?" "היא המהות!"

סתם מחשבה שעברה בי אז ככה קראתי לפוסט.

אז היום לולה בת 3 חודשים בדיוק. שוקלת 6.5 ק"ג של אושר ואהבה וחמידות שאין דברים כאלה. יום שישי היא ממש צחקה וזה ממש התלהיב אותי.

היא כבר מברברת כל מיני צלילים, היא אוהבת כשמדברים אליה או שרים לה. היא אוהבת את השיר הזה וזה ניראה לי באופן כללי היא אוהבת את משה פרץ.. יצא כמה פעמים בטעות שהיא שמעה אותו כשהייתי על ערוץ 24 והיא הגיבה בחיוך לשירים.. היא הסתכלה על הטלויזיה בקליפ שחור לבן שלו ונתקעה. לגבי השיר עם אגם, היא ממש מגיבה אליו, ניראה כי היא מנסה אפילו לשיר אותו גם יחד איתי. פשוט מדהימה התינוקת הזו.

היא מכניסה ידיים לפה וזה הכי חמוד שיש.. היא מעדיפה את האצבע על פני המוצץ. למרות שהשקעתי במוצץ לסרבנים, היא עדין לא כזה אוהבת למצוץ... התפוח נפל רחוק מהעץ, רחוק מאוד

יום חמישי האחרון ב 6.3 חגגנו אותה באירוע צנוע (טוב נו על מי אני עובדת עשינו אירוע לא פחות מחתונה!).

השקעתי בעצמי מאוד (אם כי נדרתי נדר שאני לא שמה יותר כסף על תסרוקת כי השיער שלי פשוט מתפרק מכל תסרוקת שהיא חוץ מפן בגלל שהוא כבד. פן זה הדבר היחיד שאשלם עליו.), השקעתי במאפרת, השקעתי בגבות אפילו. האמת שהרגשתי ששמו עלי שפכטל של מייק אפ ולא כל כך אהבתי את התוצאה אבל אמרתי נו מילא.. המקום היחיד שלא השקעתי בו הוא הציפורניים. רציתי לעשות אבל בגלל שאני בסדנא לעיסוי תינוקות אחת לשבוע ובכלל באופן יומיומי לולה הקטנה שלי מקבלת עיסוי אחרי אמבטיה, אני לא רציתי להשקיע במשהו שאצטרך להוריד מהר מאוד. אז שמתי פשוט לק תואם לשמלה וזהו. מבסוטית על ההחלטה הזו (לאור זה שאני אוכלת את הלב על התסרוקת שהשקעתי בה זמן וכסף ופשוט לא ראו ממנה כלום).

השקעתי בבעלי, לקחתי את אחת החולצות החדשות שקניתי לו ליומולדת לגיהוץ מקצועי (יצא מהמם. אני מאמצת את הגיהוץ הזה.. לא מגהצת יותר בחיים!). כל השבוע שכנעתי אותו שנלך לקנות לו מכנסיים חדשים שחורים חלקים לאירוע והוא בגלל שאין לו עצבים לא רצה.. השקעתי המון כדי לשכנע אותו ובסוף הלכנו באותו בוקר של האירוע לקנות לו מכנס ולתפור לו את המכפלת!! אז על הדרך קניתי לו גם כיפה מהודרת חדשה.. הייתי גאה באיך שבעלי היה ניראה באירוע.. לא פחות מחתן.

האירוע עצמו נחל הצלחה למרות שלא כל מי שציפינו שיגיע הגיע, רגע הנאומים והמצגת גם כן עבר בהצלחה וראיתי שאנשים סך הכל הקשיבו ולא השתעממו. המצגת התנגנה עם השיר שאני בחרתי וגיסתי אמרה שבחירת השיר היא גאונית.

אני ובעלי ישבנו על המצגת באותו שבוע עד הלילה.. שנינו נורא פדנטים והשקענו המון בקצב התמונות שיהיה מסונכרן עם השיר, השקענו בתמונות עצמן, ברעיון מאחורי המצגת, איזה סיפור היא תספר.. ישבנו שנינו שפוכים מול המחשב... אני כבר התחלתי לצחוק מהסטלה של העייפות..

בעלי היה מקסים לאורך האירוע, הוא הסתכל עלי כל הערב בהערצה, באהבה. הרגשתי אהבה ממנו שהרבה זמן לא הרגשתי.. אם הייתי נעלמת לו הוא היה מחפש אותי.. אני זה כל מה שעניין אותו. אם הלכתי רגע לבדוק מה קורה עם לולה והוא היה רואה אותי מהרחבה ליד העריסה שלה, היה בא ובודק מה קורה, מצמיד לעריסה איזו דודה ומושך אותי מהיד לרחבה.. זה עשה לי טוב.

ראיתי שוב את החברות הקרובות שלא ראיתי משהו כמו עשור או לפחות כך זה הרגיש, חברים מחיפה, אבא שלי.. היה פשוט כיף.. אני חושבת שהסיבה שאני כל כך אוהבת אירועים זה בגלל שכל האנשים האהובים עלי מתקבצים למקום אחד ואז אני מתמלאת אושר עצום!

והכי חשוב, אורחת ה VIP שלי שהגיעה הלא היא חולמנית (שכתבה גם פוסט מזווית המבט שלה).

היא הגיעה באמצע הצילומים שעושים בתחילת האירוע, אני כבר איבדתי סבלנות מהצילומים, וראיתי את לולה שעוברת מיד ליד וכבר ראיתי אותה שפוכה מעייפות, כל זה ביחד גרם לי להביט פעמיים וחצי על חולמנית כדי להבין שזו היא שיצאה עכשיו מהמעלית ומסתכלת עלי

אבל כשקלטתי שזאת היא ישר נחתתי עליה בנשיקות וחיבוקים, יבניאל שהיה לצידה עמד שם עם חיוך עייף אך אמיתי. אני רוצה להגיד שיבניאל באמת אחד המקסימים. למרות שהיה עייף, עדין צחק מהשטויות שלי ושל חולמנית, מהיציאות שלנו. אחי שדיבר עם שניהם גם כן ראיתי שהוא נורא התלהב מהרעיון שחולמנית נמצאת שם (כן הוא יודע שיש לי בלוג הוא רק לא יודע איפה או על מה אני כותבת.. אני חושבת שעדיף גם שלא ידע.. מי רוצה לראות את אחותו בלאנג'ריי?!?! ).

לסיכום, היה אירוע מהמם (מי שרוצה לדעת, יצאנו מורווחים למרות שהגיעו 5 אנשים פחות ממה שסגרנו בתכלס), והרבה אמרו לי בסוף הערב שהאירוע לא נופל מסדר גודל של חתונה ושאף פעם לא נהנו ככה מאירוע בריתה כמו שנהנו אצלינו... אני לוקחת הרבה קרדיט כי ארגנתי את רוב הדברים שם, הזמנות, תקליטן, צלמים. היינו בטעימות, הבאתי את האנשים הנכונים שיטעמו ויבחרו את המנות (חמי וחמתי כמובן), ארגנתי את השתיה דרך חבר במחיר שאין דברים כאלה ולא היה חסר בכלל (וחברים של אבא שלי שתיינים אחושילינג). בקיצור, הצלחה. ברוך השם, זה מאחורי.

עכשיו ממתינה לתמונות.

איך? דומות?