התחלתי את השנה בזה שפגשתי באקראי את אמא שלי. ככה במקרה ברחוב. עברה על פני. היא אפילו לא זיהתה אותי.

אני מיד זיהיתי. לא לקח לי אפילו שניה לזהות. אפילו כשעצרתי אותה והיא הורידה את האוזניות, היא חשבה שאני באה לשאול מה השעה או משהו. ידעתי תמיד שלא משנה מתי אראה אותה באקראי (וידעתי שאראה אותה באקראי אבל היום וליד הבית לא הייתי מוכנה לזה), ידעתי שאני אזהה אותה ושהיא לא תזהה אותי. ידעתי שזה יהיה ככה בדיוק. אבל לא ידעתי אם אני אפתח שיחה, אם אתעלם... כניראה שהאופציה הראשונה היא הנכונה. ברגע שהבינה ולקח לה כמה רגעים הסתכלה על לולה הקטנה שיושבת בעגלה והיתה בשוק. היא גם רעדה. נורא וחיבקה אותי.

היא היתה בשוק אבל אמרה ״ידעתי שעשית אותי סבתא״. ככה פשוט לקחה לעצמה את תואר הסבתא.. היא אפילו לא מכירה את המשמעות של להיות אמא אז בטח לא סבתא.. אבל מילא. היא ביקשה להרים אותה. לא כל כך רציתי שהיא תרים אותה אז הרמתי אותה ועשיתי לה תרגיל. לולה לא הולכת לכל אחד ובטח לא לזרים ובטח לא ממני. אז לולה כמובן לא רצתה לבוא אליה ואני שמחתי שלולה שיתפה איתי פעולה.. גם יצאתי בסדר ..(למרות שאני ממש לא חייבת לצאת מולה בסדר אבל אני נוהגת בה בחמלה), וגם יצא שהיא לא הרימה אותה כמו שרציתי..

מסתבר שהיא עובדת ממש קרתי ליד מקוב למקום מגוריי. מסתבר שהיא כל יום נמצאת לידי, עוברת לידי. מסתבר שהרבה פעמים עברה לידי. מסתבר שיש איזו יד אלוהית שכניראה רצתה שהאישה הזו תיראה את הנכדה שלה. שהאישה הזו תדע שהיא סבתא. מסתבר שיש לה מישהו ששומר עליה שם למעלה אם זה קרה ככה בצורה כזו אקראית. מסתבר שאני סלחנית ונוהגת בחמלה יותר ממה שחשבתי שאני מסוגלת.

מסתבר שכל העולם כולו, גשר צר מאוד.

אחרי שזה קרה, פתאום הבנתי ששוב לא שאלתי את כל מה שרציתי לשאול. רציתי לשאול אותה איזה שיר שמעה ברגע שהורידה את האוזניות (כי רגע לפני היא זמזמה לעצמה), רציתי לשאול איפה היא גרה בתל אביב, רציתי לשאול אם יש לה מישהו, מה איתה ולאן יוצאת לבלות. רציתי לשאול אותה כמה חברים יש לה ועם מי העבירה את החג. רציתי להגיד לה לבוא איתנו לגינה רק כדי שתיראה מה היא מפסידה. בכל זאת, הייתי עצורה מאוד, אדישה מאוד, כהרגלי איתה, וחייכנית מאוד - משהו שלא ״מתאים״ לקשר לא קשר שלי איתה. איפה שהוא הייתי מבסוטית שהיא ראתה מה היא מפסידה ולא לוקחת חלק בו, מצד שני קצת מטריד אותי שהיא ראתה את לולה, מצד שלישי אני עצובה בשבילה.

סתם כותבת.. מתפוצץ לי הראש.