אז כפי שכתבתי, האבטלה בשיאה, אני אפילו מקבלת כסף על לא לעשות כלום :-)

התעסקתי מלא עם הדירה בימים האלה, הייתי עסוקה מאוד להזמין כל מיני אנשי מקצוע לכל מיני תיקונים התקנות. ארון פה, סורגים שם, ספה עם איזה פאק, דלתות משקופים תיקונים. מזל שאלוהים נתן לי את כל התקלות האלה בחיי.. זה מעסיק אותי וככה אני לא נכנסת לדכאון. בעלי גם ממלא אותי במשימות, פה תקני תחתונים שם תתקני לי את השעון, תקשרי לחברת החשמל תקשרי לאיש המזגנים. הוא יודע שאני צריכה להיות עסוקה כדי לא להיות מדוכאת מהיותי מובטלת. וזה עוזר. זה באמת עוזר.

במקביל, אני מנסה לעשות מהלך ולחזור לצבא כנגדת. אני מתרגשת קצת כשאני כותבת את זה. בקורס שבעלי נמצא בו (פו"ם רגע לפני קבלת הסא"ל), יש מישהי שגם כן תהיה סא"ל אחרי הקורס הזה, היא מחפשת כוח אדם לענף שלה. בין היתר יש שם תפקיד לנהל צוות תמיכה של איזו מערכת. אחריות על אתר תמיכה. אף פעם לא ניהלתי צוות אבל שאר תחומי האחריות מאוד מדברים אלי. כל נושא התקלות ותמיכה, ללמוד מערכת, לשפר אותה.

אז יש לי ראיון היום בשעה 12:30. אני מתרגשת לחשוב על זה שאני יכולה לחזור לצבא. זה תיקון בשבילי.. אני ממש לא מזמן אמרתי לבעלי שאני מרגישה שהשירות שלי לא היה מספיק והתעסקתי כל הזמן בלהשתחרר, להיות ראש קטן, לעשות כמה שפחות. אני באמת באה במוד אחר הפעם. אני אשכרה מתרגשת.

בהצלחה לי.