אז איפה הייתי עד עכשיו...?

אוקיי. לא, אני לא גרה בכפר. ערבי. או שום כפר.

היום חזרתי הביתה מהבסיס דרך כפר ערבי. אני יכולה להוסיף ולהגיד שהייתי מאוד לחוצת בית על השעה כי רציתי להגיע לטקס יום הזכרון בבי"ס שלי (שמתקיים ב 10) או לפחות לבית העלמין (ב 11).  שיחררו אותנו ב 9 ורבע בערך אחרי טקס (קצר,פשוט) בבסיס בדיוק בשביל זה. האוטובוס שלי היה ב 10 וחצי, עליתי עליו והתפללתי שהוא ייסע מהר. נו שאני אגיע בזמן לטקס.

כי זה חשוב לי.

עם המזל הרב שלי, בדיוק בשעה 11 הוא היה איפשהו בנגזרת של כפר-כנא. אחח... איזה יופי.

הנהג היה ממוצא ערבי. 

קמתי וצעקתי לו שאם הוא יכול בקשה, שיעצור כי יש צפירה.  כולם המשיכו לשבת כאילו כלום.   מיותר לציין שזו חברה ערבית של אוטובוסים?

בכל אופן, פתחתי את חלון ולא היה שום קול.

פתחתי עוד חלון. וגם את הדלת, ביקשתי.

כלום.

רציתי לשתף אתכם שלא עמדתי בצפירה של יום הזכרון לחללי צה"ל היום בבוקר,

לא כי אני לא רוצה.

כי הייתי באמצע של כפר ערבי.

אירוני?