קודם כל מצאתי עבודה. אחלו לי מזל טוב ובהצלחה. תודה.
עכשיו אתם בטח שואלים את עצמכם במה. אז ככה: אולם אירועים. כן, כן. אני מלצרית. (פדיחות. סתם.) הקיצר זה קקה. אני מתה. כואבות לי הידיים, הרגליים, לעיתים הראש, אנשים מעצבנים, מלצריות נאציות (בחלקן), מלצרים חמודים (בחלקם), הרבה רוסים (אני? מדברת רוסית? מוזר לי כל העניין. ואז הישראלים מתעצבנים עלינו), משעשע לי בקיצור.
ועכשיו סיפורי עבודה שהצטברו עד עכשיו:
אתמול עמדתי לי בקבלת פנים עם מלצר חדש - ניר (לא שאני לא חדשה. סה"כ פעם רביעית שם) ודיברנו (לא אמורים לדבר) ואז הצלם התכופף מאחוריי והתחיל לצלם לי את התחת. אני כמובן קצת נבהלתי, הסתכלתי אחורה, הוא אמר לי לא לזוז אז לא זזתי, אז הוא המשיך לצלם. ניר אמר שהוא עושה פוקוס או משהו (הו, אני כה שולטת במונחים האלה). והז הצלם צילם אותי מהצד. מדברת. הצלם היה מפחיד.
שבוע שעבר היה אירוע של עירקים/מרוקאים (לאדעת מה זה היה בדיוק. מזרחים הקיצר). עם מוזיקה מפחידה בקבלת פנים והכל. כמעט הקאתי מרוב פיכסיות. הקיצר אני אוספת לי צלחות מלוכלכות בכיף (מוי כיף - כאב ידיים, וזו רק ההתחלה של האירוע) ואז בא אחד ושם לי עוד צלחת על המגש. כולו מתנצל שהוא מכביד עליי. חמוד. בהמשך הערב, איזו זקנה באה ומתחילה לצעוק עליי שמצב השירותים נוראי ושאני אראה לה מי האחראי ולמה הם משלמים לנו כסף אם יש כאלה שירותים ובלה בלה. בסוף היא עזבה אותי, ובא שוב אותו אחד ממקודם ואמר שככה זה מרוקאים ושאני לא אתרגש. שוב חמוד.
אתמול קיבלתי 2 שולחנות. נבהלתי. אני? 2 שולחנות? זה הרבה לי. אני בקושי סוחבת 4 צלחות מנה עיקרית עם אורז (צריך 5 עם אורז). איך 2 שולחנות? אז עמדתי לידם וחיכיתי שיבואו אנשים. וחיכיתי, וחיכיתי. ולא בא אף אחד. 2 שולחנות שלמים ריקים. ואני לא היחידה. היו עוד כמה כאלה. קקי - אין טיפים. אז הייתי צריכה לעזור שם לכולם, למלא שתיה, להביא דברים..
הקטע הכי מלחיץ זה שכל פעם אני הולכת לי כמה שיותר מהר למטבח, ובדרך יש מלא מים על הרצפה מהמכונות האלה עם הברזים שיוצאים מהם מיצים.. אז כל פעם מחליקים שם. ואם אני עם מגש אז זה בכלל מפחיד.
אה, וכולם שם גם מעשנים. אז אני כנראה אהיה אחת מאותם אנשים שעל המצבה שלהם יכתבו "ביישן(ית)". לא שיש לי הרבה ברירה. אפילו מצית כבר יש לי. הכל בשביל טיפים...
יום שישי - מזל שיש מי שיזכיר.. =)
הלכתי עם אליס, חבר שלה, חבר שלו, ועוד חבר שלהם (תזכרו את הקיצורים מל"ג בעומר) לאיזה פאב בהרצליה. סמסרה שמו. חיכינו חצי שעה עד שיקראו בשמנו (צריך להרשם). מתישהו השומר עשה בדיקת נוכחות כדי למחוק את כל מי שברשימה אבל הלך. זה היה משעשע. כמו בי"ס כזה - רק יותר מוזר. "דוד - 4", "פההה", "רונית - 8", "כאן!", "כל ה-8?", "כן.."
לבסוף נכנסנו. הורדנו נעליים, התיישבנו, השמנו לשתות (אחרי התלבטות של שעה) ונרגילות. שמות של משקאות בימינו הם הממ.. מיוחדים. אני הזמנתי woo woo.. טעם של מיץ פטל פחות או יותר. אחרי חצי שעה אני ואליס צחקקנו בלי סיבה. בעצם לא צחקקנו - נשפכנו מצחוק.. בשלב מסוים קמנו לשירותים (בקושי). אליס נכנסה לתא ובאה לסגור את הדלת כשבא מישהו וצעק "רגע! רגע!", נכנס פנימה ושתה מים מהברז. אח"כ הוא יצא ושאל אותי אם כדאי לו להקיא. סיפר לי רשק לפני שבועיים אמא שלו הסכימה לתת לו ת'אוטו או משהו כזה, ועכשיו הוא עוד אמור לנהוג. ניסיתי לשכנע אותו שלא, כמו אזרחית טובה (בכל זאת - אולי הוא יפגע באוטו שאנחנו בו?). לבסוף הוא שאל אותי אם הייתי יוצאת איתו. "הממ" עניתי בהחלטיות. שאל שוב, שוב אותה תשובה. לבסוף: "סתם נראה לך? יש לי חברה, מי ייגע בך בכלל???" ממ כן, אוקיי.
אח"כ עבר לידנו איזה אחד די חמוד. ואז הוא חזר. ואז הוא עבר שוב. וכל פעם כזאת הוא הסתכל עליי. והסתכלתי עליו. (הוא התחיל!) ואז אמרתי את זה לחש"א, שאמר שאני כנראה שתיתי יותר מידי כי אני מתחילה לדמיין דברים. ואז הוא שוב חזר, ושוב הסתכל עליי. ואז הוא בא מאחורה ואמר שחברים שלו הולכים והוא חייב ללכת ואם אפשר את המס' שלי. הסתכלתי על חש"א במשפט של "i told you so" מעצבן.
אז אמרתי לו "הממ.. טוב" והוא שאל (מה שאני שמעתי לפחות היה) "טוב?" אז חזרתי על זה: "טוב" (הייתה מוזיקה חזקה יחסית). ואז הוא הלך. הסתכלתי עליהם במבט של "מה קרה פה הרגע??" ואז הם אמרו שהוא חשב שאמרתי "לא". אכן קל להתבלבל. שאלתי אם ללכת אחריו (אם אני אצליח לעמוד), ואליס אמרה שלא - הוא ערס. אני לא שמתי לב לזה, אבל שיהיה.
אתמול אחרי העבודה הלכתי עם שני ידידים שלי לסנוקר. שיחקנו קצת סנוקר, ושתינו הרבה אלכוהול. אני אישית הייתי שפוכה אחרי 1.5 וודקה-רדבול ועוד איזה 2 צ'ייסרים (מה שזה לא יהיה. הם הכריחו אותי לשתות את זה. בשלוק...) הלכתי לשירותים פעמיים. כל פעם בקושי קמתי. בשירותים עצמם גם כמעט נפלתי. המלצרית שאלה למה הם נותנים לי לשתות. גם הם היו שפוכים..
אשכרה הבנתי את הקטע של הלראות כפול. בד"כ כשאני שותה זה סתם מסתובב בקטנה ומטושטש ואני נשפכת מצחוק. הפעם באמת ראיתי כפול. הייתי אמורה להביא 80 שקל, אז שמתי 2 שטרות של 20. הייתי מוכנה להישבע שיש שם 4...
היום הברזתי משעה של בי"ס כי לא הצלחתי לקום (אחרי שעתיים שינה ועדיין הייתי מסובבת). מתישהו קמתי, ניסיתי ללכת קצת, לראות טלויזיה, לצחצח שיניים - דברים כאלה. לא הלך - חזרתי לשכב. הכל הסתובב. ניסיתי לבהות בנק' אחת בפלאפון וראיתי אותו זז. זה היה מלחיץ. באמת עברה לי המחשבה בראש שאולי הוא באמת זז.
ולסיום - מה שהשעמום עושה לבן אדם (לפחות לי):
ערב טוב עולם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
