כיצד היית מגדירה את סגנון הלבוש שלך? גות'י. סתם. נו, רגיל כזה. בד"כ שחור. אבל לפעמים אני באה ביציאות - כמו איזו גופיית פסים צבעונית שיש לי. רוב הזמן חולצה צמודה ומכנס מתרחב...

היכן את עורכת את קניות האופנה שלך (איפור, בגדים, נעליים, כובעים, תיקים וכו’)? כל מקום שאני מוצאת בו משהו שאני אוהבת ויש לי כסף.. ממש לא משנה. זה יכול להיות שוק וזה יכול להיות רנואר.

אלו נעליים אהובות עלייך ביותר? אולסטאר. אתמול בטעות באתי איתן לעבודה למרות שאמורים לבוא עם נעליים שחורות. (הן אומנם שחורות אבל יש את הלבן מקדימה ושרוכים לבנים וסוליה לבנה והן ממש לא נראות שחורות). אפילו חלמתי שאני אבוא איתן לעבודה. ואחליק. ובאתי. אבל לא החלקתי. ז"א לא יותר מבד"כ. ואפילו לא העירו לי. איזה כיף =)

אלו פריטים לעולם לא תלבשי, כשאת יוצאת החוצה? משתדלת להימנע מורוד. ומעקבים - סתם כי אני לא מסוגלת לעמוד על זה יותר מ5 דק', שלא נדבר על ללכת. מה שאני בטוח (בטוחחח) לא אלבש בחיים - אפילו אם אני אשתגע- - זה נעלי שפיצים. עם עקב שפיצי. זה נורא. פשוט נורא. הדבר הכי מכוער שראיתי בחיים.

מי מממן את כל קניות הבגדים שלך (אבא, חבר, בעל, את)? בעלי. כן, כן. הוא כל כך עשיר. מזל שהתחתנתי עם מנתח פלסטי. אני יכולה לעשות קניות כל היום... עקרונית אמא, אבל כרגע אף אחד לא מממן לי כלום ואני גם לא קונה כלום. פריט הלבוש האחרון שקניתי היה 2 גופיות, כל אחת ב10 שקל, לפני חודשיים בערך.

האם "ירשת" חלק מהבגדים שלך, או שאר פריטי לבוש, מאחות גדולה או אמא? לע. אבל גנבתי לבן בוקסר! =) סתם, לא גנבתי. הוא שכח. לא אשמתי.. אה, אבל פעם בת דודה שלי שלחה לי דברים מארה"ב. אני מניחה שעכשיו אין להם כבר שימוש. מידי פעם הביאו לי דברים שקטנים על אנשים. אבל זה היה מזמן. רוב הסיכויים שאם יביאו לי משהו כזה עכשיו - אני לא אצא בזה החוצה.

מה, לדעתך, יהיה סגנון האופנה הבא? אני לא יודעת אפילו מה סגנון האופנה עכשיו, איך אני יכולה לחזות את הסגנון הבא..? ולמי אכפת בכלל?

אתמול בעבודה מישהו מהשולחן שלי קרא לי כשישבנו (בסוף כל אירוע - אחרי האוכל, לפני שכולם מסתלקים לחלוטין - המלצרים יושבים להם בצד, עושים אחד לשני מסאג'ים, מעשנים ומחכים שכל השיכורים יפסיקו לרקוד כמו במסיבות אסיד וילכו כבר הביתה כדי שנוכל לפנות את הכל). אז באתי אליו, כולי מפוחדת שהוא ירצה ממני עוד משהו - אולי מישהו גנב לו את המפתחות מהשולחן? אולי בא לו קפה? ולי כבר כאבה הכף רגל ובקושי הלכתי. אז באתי והוא שאל בת כמה אני. ואז הוא שאל אם אני רוצה שהוא יסיע אותי הביתה. "לא, אני הולכת עם חברים שלי לסנוקר.." באמת תיכננו ללכת. לא רציתי, אבל הם די הכריחו אותי. בסוף לא הלכנו. בסוף נשארנו לרקוד באירוע השני. היה כיף.

אז הוא שאל אם אני בטוחה, ושאלתי בן כמה הוא. 32 מסתבר. לא, לא.. לא מתאים.. מבוגר מידי.. כפול 2 מבוגר ממני, כמעט. לא שאם הוא היה בגילי - הייתי רוצה, אבל עדיין. הגיל זו סיבה מספיק טובה. והוא היה קצת שיכור ושיגע אותי. ואז בא חבר שלו והתחיל לשגע אותי גם ולשאול אם יש להוא מצב איתי. ואז הוא מילמל משהו על זה שהשני אוהב וינטלטורים. או לפחות זה מה ששמעתי. ואז החבר הלך. וההוא, שקוראים לו איתי, או לפחות זה מה ששמעתי, הסביר לי עם איזה אוטו הוא כאן, למקרה שאני אשנה את דעתי. ואז הוא ביקש את המס' שלי. איכשהו הלכתי. אח"כ הוא קרא לי שוב, כשכבר הייתי עסוקה, ואמר "את יודעת כמה זה כואב - לרצות משהו ולא לקבל אותו?" ממ חיים קשים?.. ואז צעקו עליי. בגללו. בלאט.

לפחות היה הרבה טיפ =)

היה אתמול מגן בפיזיקה. פיזיקקה. הלך סביר, נקווה לטוב. אמור לצאת לי יותר מה-55 הקודם. יום ראשון/שני אני אדע כמה יותר בדיוק. עד אז תחזיקו לי אצבעות, תודה.

סופ"ש נעים.