"הכוח העצום של המילים.חותכות, פוצעות, עפים זרמים,של דיו שחורה מהדפים.
מה נותר עוד לכתוב לוהכל כבר נאמר.דעתי כבויה ודי להבאר הבכי כבר נסגר.
בלי אור ובלי חושך,גישוש בריק זוחלת.נופלת אל האינסוףכמו דמעה חמה, זולגת.
הלב שוקל בין קירות התא,צחוק הטירוף מטפס ובא.עדיף ליפול, לעוף, למות!הרי אנו בסך הכל, בובות על חוט."