חזרתי מחול ב5 לחודש-ביום ההלוויה של חברה טובה שלי....
החבר שלי חזר ב11 לחודש
לא התראנו 35 ימים
הוא בא לבקר אותי ל3 שעות,מתנהג מוזר,לא ממש מתקשר,מסתגר בחדר לפי מה שאחותו מספרת
רואים עליו שהוא אוהב אותי,ההתנהגות והיחס בפגישה מעידים על כך
אני לא מבינה מה עובר עליו
ביקשתי ממנו שיהיה איתי,לצדי בתקופה הקשה הזאת שאיבדתי חברה...ואני לא מקבלת מענה
אני עוד יותר מתוסכלת ומדוכאת
הלילה זה ערב יום האהבה ואנחנו לא יוצאים
כי יש לו כל מיני ענינים וחבר שמתגייס וכל פעם תירוץ אחר
גם את הסופש האחרון העברנו בנפרד כי הוא לא ענה לטלפונים ממש....
אבל היום הוא התקשר-תודה לאל...
מה קורה בחודש הזה,דכאון
*אנחנו כמעט 4 חודשים יחד
והיום היה לי צו ראשון וגם שם בכיתי כמו מטומטמת,כל השבועיים האחרונים הדמעות שלי עובדות שעות נוספות.איך עוצרים את זה?? העצבות לא יורדת ממני למרות כל הלבוש האופנתי והאיפור שאני משקיעה בכל יום.
לא ייאמן שאחרי חוויה אדירה וחופשה מדהימה בקנדה וצרפת אני חוזרת לכל האיכס הזה,כל הרע,מגעיל לי
לא כיף לי,אני לא נהנת,בוכה כל יום,עצבנית כל יום,מתעוררת כל יום בתקווה ליום יותר טוב
וזה יגיע..מתישהו
רע לי מאד .
לא יכולה דקה אחת להפסיק לחשוב על חן שלי שעזבה את העולם הזה.......חן שלי שעברנו המון דברים יחד,ותמונות וזכרונות וריבים ושמחות
לא יכולה לדמיין אותה קבורה באדמה,כזו קטנה ועדינה..ויפה כל כך
לא יכולה לעכל שלא אראה אותה יותר,את חן שלי ,שלא אצחק איתה יותר
לא מבינה
והנה זה מתחיל שוב..הבכי לפני השינה. החלומות עלייך עוד מעט..
אני חייבת את האהוב שלי איתי והוא לא מבין כמה קשה לי,לא מבין.
וזה גבר מדהים,יש לו נשמה טובה
זה לא בחור בוגדני ושקרן
לא אוותר עליו......
בבלוג זה
בכל הבלוגים
