פוסט של הדר אראל הביצה בשנה שעברה,
חודש אוקטובר:
יום שכזה =]
אז היום היה כיף .. באמת כיף , אני מתחילה לחזור לעצמי עם השמחת חיים והכל
ותאמת זה ממש כיף.... אז תודה לכל אלה שהיו שם לצידי, שעשו איתי את השיחות שאיכשהו שנייה אחריהן הכל הסתדר..(זה קרה פעמיים =]).. ותאמת אני מודה ליומיים שלוש העצובים שעברו עלייי כי בהם למדתי להכיר באמת ילדה מדהימה שקודם היינו אומרות רק שלום שלום ועכשיו אני מרגישה שהיא עזרה לי כל כך הרבה .. אז יערונת תודה על הכל .. וכמובן תודה גם לכל אלה שאני חברה שלהם כבר הרבה זמן ..
שגם עמדו שם לצידי ותאמת שאין לי כוח לפרט .. אתם יודעים מי אתם (י'מדהימים)!
עכשיו לנושא קצת יותר כאווב..
מכבי .. וואי הכל שם מת פשוט מת עצוב לי אנשים עוזבים ... אנשים שבפנים רוצים לעזוב .. הצוותים מתפרקים .. קיצר הכל מת ... וחבל, כי יש שם אנשים כל כך מדהימים שמתים לעשות שינוי אז אם למישהו יש רעיון שיבוא אליי.
למרות שדיברנו היום כמה אנשים ואנחנו נעשה ונשנה !
היום פופאי =]]
אין לי מה ללבוש. לא נורא נמצא משהו !=]
אוהבת ויום שישי שמיייח=]
כן כן, זהו הפוסט..
איזה סגירת מעגל..
ביצונת שלי
אני אוהבת אותך הכי הרבה בעולם
ותודה על הכל, באמת באמת על הכל..
חמורי, גם אותך אני אוהבת המון המון המון
ובכלל
תודה לשתיכן
הביציות של חיי :]
טסתי לישיבה
אוהבת, יערה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
