It’s just two of us =]

דבר ראשון,

האבא השני שלי הולך להיות בהישרדות!

דייייי הוא כזה טובבבבב (:

משהו כאן מפורר, מפורק, לא שלם, חסר.

זהו מן מעגל שאף פעם לא נסגר..

מן תחושה של מועקה.

מה זאת רק אני?

לא כייף.

אתם יודעים מה,

הלוואי והיה בי את הרצון הזה של ההתחלה, ההשקעה..

ואז היה טוב. אני בונה מסביבי חומות מיותרות בהחלט.

למה אי אפשר להביט לעבר העתיד מבלי לחיות בעבר?

נקרעת.

בא לי לשפוך את הלב,

ואני יודעת מה אני צריכה.

אם רק המשחק הזה היה הוגן.

המשחק שכולנו מנסים לשחק אותו..

אני מחכה לאיזו התפכחות שעתידה לבוא.

אני צריכה פשוט להפסיק לחשוב. או לשנות את הכיוון.

"מחשבות הן מגנטיות, ויש להן תדר. בשעה שאתם חושבים מחשבות,

הן משוגרות החוצה אל היקום, ומושכות באופן מגנטי את כל הדברים

הדומים להן שנמצאים על אותו תדר. כל מה שמשוגר החוצה חוזר אל

המקור - אליכם."

לילה טוב..